בע"א 2093-06-16 מרכז לספורט מוטורי בילו בע"מ ואח' נ' צברי ואח'

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 14.10.16, לפיה ניתן צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח 1968 (להלן – "החוק"), לעסק שמנהלות המבקשות, שהינו מרכז לספורט מוטורי (קארטינג) במתחם העסקים "בילו סנטר".

בהחלטתי האמורה קבעתי, כי מתקיימות ראיות לכאורה למיוחס למבקשות בכתב האישום שהוגש כנגדן על ניהול עסק ללא רישיון בניגוד להוראות החוק, זאת מאחר ואין חולק כי העסק מתנהל ללא רישיון, כי ניתנה חוות דעת של יועץ אקוסטי של המשרד להגנה על איכות הסביבה לפיה העסק מקים מטרדי רעש, כי לא ניתן לעסק אישור כיבוי אש וכן לא ניתן היתר הועדה לתכנון ובניה לשימוש במקרקעין כפי שהוא נעשה ע"י המבקשות. בנוסף, קבעתי כי מתקיימת עילת הפסקה מיידית של העיסוק, נוכח החשש לסיכון קהל המבקרים המגיע לעסק, כמו גם המטרד והפגיעה באיכות הסביבה ובאיכות חיי התושבים הגרים בסמיכות למתחם. לבסוף קבעתי כי בנסיבות העניין ובנקודת הזמן בה ניתנה ההחלטה, לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעי מידתי יותר, זאת לאחר שניתנה החלטה קודמת להגבלת שעות פעילות העסק, חלף סגירתו, וכן פרק זמן ממושך יחסית למבקשות לבצע פעולות הנדרשות לקידום הליך הכשרת העסק, אולם המבקשות לא עשו די על מנת לשנות את המצב בשטח ואף פעלו בניגוד להחלטת בית המשפט.

יצוין, כי בשלהי החלטתי האמורה הבהרתי, כי "תהיינה המבקשות רשאיות להגיש בקשה לעיון חוזר, אם יחול שינוי נסיבות המצדיק עריכת האיזון מחדש – כדוגמת, קבלת אישור כיבוש האש, או קבלת חוות דעת אקוסטית מאת מומחה המשרד לאיכות הסביבה..." וכי "המדובר בהסדר ביניים, שניתן לבחון אותו...אם חלף זמן ניכר מעת שניתן הצו או שישי נימוקים טובים המצביעים, כאמור, על שינוי נסיבות".

לא חלפו ארבעה ימים ממתן ההחלטה האמורה (מתוכם, שישי ושבת) והוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטתי דלעיל. יוער, כי הואיל והבקשה הוגשה בפרק הזמן של חג הסוכות, היא הועברה להחלטת שופט תורן, עד ששבה להכרעתי – לאחר מתן תגובת המשיבים.

הטענה העיקרית בבקשה הינה, כי חל שינוי מהותי בנסיבות, הואיל וניתן לעסק אישור כיבוי אש. כעת, טוענות המבקשות, הכף אינה נוטה עוד לטובת האינטרס הציבורי, כי אם לטובת זכויות המבקשות לקניין, לפרנסה ולחופש עיסוק.

המשיבים בתגובתם מתנגדים לבקשה, ובפיהם שתי טענות עיקריות – האחת, כי אישור כיבוי האש שהוגש ניתן, לכאורה ביום 16.10.16, על בסיס ביקורת שנערכה בחודש מאי 2016 וללא עריכת ביקורת נוספת, וזאת לאחר שהמבקשת 1 בעצמה עמדה בבית המשפט ומסרה אודות ההתאמות שנדרשה לבצע בשטח לשם קבלת האישור. והשניה, כי אף אם ניתן אישור כיבוי האש, הרי שהדבר אינו משנה את הליקויים הנוספים הקיימים בעסק – והם, מטרדי הרעש והשימוש במקרקעין בסטיה מההיתר.

דיון והכרעה:

כפי שקבעתי בהחלטתי, יהא מקום לעיון חוזר בהחלטה, אם חלף זמן ניכר מעת שניתן הצו או שיש נימוקים טובים המצביעים על שינוי נסיבות. אם כן, נבחן האם במקרה דנן איזו מן החלופות האמורות מתקיימת.

באשר לחלוף הזמן –ברור, שאין זה המקרה, שעה שהבקשה לעיון חוזר הוגשה, כאמור, בחלוף ימים בודדים ממועד מתן ההחלטה הראשונית.

מכאן, שנותרנו עם החלופה השנייה ועל כן נשאל - מה באשר לשינוי הנסיבות הנטען?