בסול נ' בראנסה ואח'

החלטה

לפניי מונחות שתי בקשות שהגיש הנתבע (להלן: "המבקש"): האחת – עניינה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה ו/או העדר יריבות מכוח הוראות תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

השנייה – הינה בקשה לחייב את התובע בהפקדת עורבה להבטחת הוצאות המבקש, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי.

רקע

ברקע לבקשה דנן עומדת תביעה כספית ע"ס 476,769 ₪ שעניינה ברשלנות מקצועית בגין טיפול משפטי שהעניק המבקש, עו"ד במקצועו, לתובע (להלן: "המשיב") במסגרת תיק אזרחי 16639/01 בבית משפט השלום בירושלים, ואשר במרכזו עמדה תביעה כספית שהגישה חברת ס.מ.א.ה 2000 מתכת ובניה מתועשת בע"מ (להלן: "החברה") בגין אי תשלום התמורה המגיעה לה, לטענתה, עבור ביצוע עבודות מתכת באתר הבניה משור אדומים לפי הזמנתם של הנתבעים שם, ה"ה אסרף אתי ומאיר. הנתבעים שם הגישו בתורם תביעה שכנגד נגד החברה והתובע כאן. ייאמר כבר כאן, כי התביעה שכנגד הוגשה גם כנגד התובע כאן בטענה, כי התובע הינו מנהל החברה ומי שביצע בפועל את ההתקשרות העסקית עם הנתבעים שם.

לפי הנטען בתביעה דנן, עקב התרשלותו של המבקש אשר לא הגיש תצהירי עדות ראשית הן בתביעה העיקרית והן בתביעה שכנגד ואף לא הופיע לדיון שהיה קבוע בתיק הקודם, נמחקה התביעה העיקרית מחוסר מעש, ואילו התביעה שכנגד התקבלה כנגד החברה והמשיב כאן ואלה האחרונים חויבו בתשלום סך של 62,500 ₪ (נומינאלי) לנתבעים שם.

עוד נטען, כי המבקש לא טרח להודיע למשיב על פסק הדי הנ"ל, ולאחרון נודע לראשונה אודות פסק הדין שניתן כנגדו במעמד צד אחד רק עת נפתח כנגדו תיק הוצל"פ בגין סכום החוב נשוא פסק הדין.

המבקש התגונן בפני התובענה דנן וטען, בין היתר, כי תצהירי העדות הראשית הן בתביעה העיקרית והן בתביעה שכנגד לא הוגשו בשל חוסר שיתוף פעולה מצדם של החברה והתובע כאן.

באשר לבקשה לסילוק התביעה על הסף

תמצית טענות המבקש

המבקש טוען, כי יש מקום להורות על סילוק התביעה על הסף מפאת העדר עילה ו/או יריבות, זאת משום שהתביעה הקודמת הוגשה ע"י החברה ולא ע"י המשיב אשר הודה בסעיף 6 לכתב התביעה דנן, כי הוא שימש במועדים הרלוונטיים כעובד שכיר של החברה. בנסיבות אלו, כאשר התביעה דנן אינה מוגשת ע"י החברה אלא ע"י המשיב אשר שימש, כהודאתו, כעובד שכיר בחברה, הרי אין לזה האחרון כל מעמד משפטי ו/או עילה ו/או יריבות עם המבקש המזכה אותו בקבלת הסעד המבוקש.

תמצית טענות המשיב

המשיב מצדו משיב לטענות הסף באלה:

ראשית – אמנם התביעה העיקרית הוגשה כנגד החברה, אולם התביעה שכנגד הוגשה גם כנגד המשיב. פסק הדין אשר ניטל בהעדר הופעה ותצהירי עדות ראשית, ניתן גם כנגד המשיב ותיקי ההוצל"פ נפתחו כנגד המשיב בגין החוב מושא פסק הדין, והכל עקב רשלנותו של המבקש אשר לא טרח להתייצב לדיון ולא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעם החברה והמשיב.

שנית – נטען בתגובה, כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה שימש המשיב כמנהלה של החברה וכי החברה עדיין קיימת, הגם שאיננה פעילה.

שלישית - למען הזהירות בלבד, עותר המשיב בגדר תגובתו לתיקון כתב התביעה באופן שתצורף החברה כתובעת נוספת בתביעה דנן.

יצוין כבר כאן, כי המבקש לא הגיש תשובה לתגובה אף שניתנה לו האפשרות לעשות כן.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא ראיתי, כי יש מקום להורות על סילוק התובענה על הסף וזאת מהטעמים אשר יפורטו להלן:

המסגרת הנורמטיבית