בסול ואח' נ' עשהאל יעקב ואח'

פסק דין

התובעת הגישה תביעה על סך 10,232 ₪ כנגד הנתבעים בעקבות תאונת דרכים מיום 17/4/09. על פי הנטען בכתב התביעה, במועד התאונה נסעה התובעת מכפר יאסיף לכיוון כפר ריינה. זמן קצר לפני שהגיעה לצומת שפרעם, הבחינה במרחק בצידו הימני של נתיב נסיעתה, במכוניות לרבות אמבולנס שעמדו בצד בשל תאונה שהתרחשה במקום. בשל תאונה זו, עברו רכבים לנתיב השמאלי של הכביש, וכך עשתה התובעת בעודה ממשיכה את הנסיעה במהירות של 60 קמ"ש. בשלב כלשהו הבחינה ברכב הנתבע, אשר ללא כל מתן התראה או סימן, עבר לנתיב נסיעתה ופגע בצידו הימני קדמי של רכבה פגיעה קשה. התובעת הגישה חוות דעת של שמאי מטעמה ולפיה, הנזק הישיר כתוצאה מהתאונה הינו בשיעור 9,123 ₪ כולל מע"מ.

לטענת הנתבעים, דין התביעה להידחות מאחר והאשם לקרות התאונה רובץ לפתחה של התובעת. לטענת הנתבע, הוא הבחין מבעוד מועד בתאונה שבשלה נתיב הימני לא היה פנוי לנסיעה, ועל כן כבר שפנה מהצומת פנה לנתיב השמאלי ובו נסע עד שהרגיש מכה בחלקו האחורי של מכוניתו. הנתבע מסביר, כי לדעתו התאונה התרחשה מאחר והתובעת שנסעה מאחריו, לא שמה לב לרכבו כי התבוננה כפי הנראה בתאונה שהיתה בצד ימין, ומשהבחינה ברכבו, ניסתה לסטות שמאלה לנתיב הנגדי וכתוצאה מכך פגעה ברכבו בצידו השמאלי אחורי. לטענת הנתבעים, עדותה של התובעת לפניי היום, תומכת בגרסה זו, מאחר והתובעת עצמה העידה שביקשה לסטות לנתיב הנגדי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את המסמכים שהוצגו לפניי, אני קובעת שדין התביעה להידחות, וזאת משמצאתי את גרסת הנתבעים סבירה יותר ועולה בקנה אחד עם הנזקים הנטענים של שני הרכבים.

עדותו של הנתבע היתה הגיונית יותר והותירה עליי רושם אמין לעומת עדות התובעת.

גרסתו של הנתבע נתמכת בעדות אשתו אשר נכחה איתו ברכב במועד התאונה.

בנוסף, על פי מוקדי הנזק ברכב, גרסת הנתבע סבירה יותר, פגיעת רכב הנתבע הינה מאחור לעומת הנזק שנגרם לתובעת בחלקו הקדמי של רכבה. הנזקים משתלבים יותר עם גרסת הנתבע.

זאת ועוד, היום, טענה התובעת, כי התאונה התרחשה לאחר שחלפו על פני התאונה והנתבע חזר לנתיב הימני. איני מאמינה לעדותה זו. התובעת טרחה וציינה בכתב התביעה את התרחשות התאונה שבשלה כל הרכבים עברו לנתיב השמאלי, מכאן אני מסיקה, כי התאונה נשוא התיק שלפניי התרחשה בסמוך לתאונה הנוספת כפי שהעיד הנתבע, שכן אחרת איני מוצאת כל טעם לכך שהתובעת ציינה פרטים לגבי התאונה בכתב התביעה. העובדה שהתובעת הזכירה תאונה זו, מתיישבת עם גרסת הנתבע ולפיה, כפי הנראה התאונה התרחשה מאחר והתובעת התבוננה מתוך סקרנות יתכן ברכבים שהיו מעורבים בתאונה הנוספת ובשל כך לא הבחינה ברכב הנתבע, ומשראתה את הרכב ניסתה לסטות לנתיב הנגדי כפי שהעידה שעשתה, וכתוצאה מכך פגעה ברכב הנתבעים מאחור.

לאור כל המפורט לעיל, אני קובעת, כי דין תביעת התובעת להידחות.

הנתבע הגיש ביום 11/2/10, תביעה שכנגד באשר לנזקים שנגרמו לרכבו באותה תאונה. טרם חלף המועד להגשת כתב הגנה ועל כן, איני יכולה להידרש לתביעה זו, לו הייתי יכולה לדון גם בתביעה זו, הרי ברור היה שנוכח קביעותיי לעיל, היה מקום לקבל את התביעה שכנגד לאחר שקבעתי שהאחריות לתאונה מוטלת על התובעת. אולם, משלא הוגש כתב הגנה לתביעה שכנגד, מאחר וטרם חלף המועד ולטענת התובעת היום לא קיבלה עותק מכתב התביעה שכנגד, אני מורה על הפרדת התביעה שכנגד שהגיש הנתבע מתיק זה, ומורה למזכירות לפתוח תיק חדש לתביעה שכנגד, אשר תתברר כתביעה עצמאית.

לאור כל המפורט, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת לשלם לכל אחד מהנתבעים סך של 250 ₪, קרי סכום כולל של 500 ₪, וזאת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

מובהר, כי סכום ההוצאות שנפסק היום הינו בנוסף להוצאות שחויבה בהן התובעת בגין ישיבת יום 24/12/09, אשר לא שולמו עד היום.

ניתן והודע היום י' אדר תש"ע, 24/02/2010 במעמד הנוכחים.

עירית הוד, שופטת

הוקלד על ידי: מאיה אסרף התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: