בסול ואח' נ' בשר

פסק דין

זוהי תביעה לפינוי מושכר, על פי פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן "התקנות"), ובה מבקשים התובעים להורות לנתבעים לפנות מכל אדם וחפץ שתי חלקות המצויות באדמות כפר ריינה: חלקה 44 (חלק מחלקה 26 לשעבר) בגוש 17507, שהושכרה לנתבע על ידי התובעים על פי הסכם שכירות מיום 5.12.12 (להלן "חלקה 44") וחלקה 58 בגוש 17510, אליה לטענת התובעים פלש הנתבע ללא הסכם (להלן "חלקה 58").

בפתח הדיון שהתקיים בפני היום, הודיע ב"כ הנתבע כי הנתבע כבר פינה את חלקה 44 וזאת בהליך פינוי שהחל ביום ג' שעבר (8.4.14) והסתיים אתמול, והכל בתיאום עם חברת נתיבי ישראל, שלטובתה הופקעה חלקה 44 ביום 18.2.13.

באשר לחלקה 58 הנתבע עומד על טענתו כי הוא מעולם לא החזיק בה ואיננו מחזיק בה גם כיום.

ב"כ התובע טען, בתשובה לטענות הנתבע בעניין פינוי חלקה 44, כי החלקה לא פונתה במלואה וכי נותרו בה חפצים של הנתבע. ב"כ הנתבע טען, מנגד, כי חלקה 44 פונתה במלואה וכי אכן נותרו חפצים של הנתבע במקום, אך אלה אינם מצויים בחלקה 44, שפונתה במלואה על פי הסימון שסימנה חברת נתיבי ישראל, אלא בחלקה סמוכה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בכתבי הטענות ובמסמכים, שוכנעתי כי יש לקבל את התביעה ביחס לחלקה 44 ולמחוק אותה ביחס לחלקה 58. על פי תקנות 215יב ו- 214 ט"ז (ב) לתקנות, ינומק פסק הדין באופן תמציתי:

באשר לחלקה 44 - הנתבע איננו מעלה בכתב ההגנה טעם לכך שלא יפנה חלקה זו, שכאמור הושכרה לו על ידי התובעים על פי הסכם השכירות מיום 5.12.12. בכתב ההגנה הודה הנתבע, כי הוא מעולם לא התנגד לפנות מחלקה 44 את המחוברים שלטענתו שייכים לו, אף שהחלקה הופקעה מן התובעים, ולטענתו הוא אף הציע לתובעים לפנות את החלקה, אך התנה זאת בכך שהתובעים יבטיחו לו שכספי הפיצויים שיתקבלו בגין ההפקעה, עבור הפינוי והמחוברים, יועברו אליו.

גם בדיון שהתקיים היום טען ב"כ הנתבע כי מלכתחילה הנתבע אמר שנושא הפינוי לא צריך להיות במחלוקת, נוכח ההפקעה של חלקה 44, ומה שנותר במחלוקת זה העברת כספי הפיצוי כאמור לנתבע.

הנתבע מאשר בסעיף 19 לתצהירו, כי התובעים דרשו שיפנה את החלקה ללא תנאי. משכך, אין לקבל את טענתו כי לא ידע או לא קיבל מן התובעים דרישה לפינוי החלקה עובר להגשת התביעה.

על פי טענת הנתבע, הוא התנה את פינוי המושכר בהסדרת נושא הפיצוי הכספי, אם בקבלת הבטחה בעניין זה מצד התובעים או בהפקדת כספים בנאמנות בידי צד שלישי, וזאת כאשר הנתבע איננו מצביע על כל זכות שבדין להתנות את הפינוי בתנאי שכזה.

הנתבע אישר בכתב ההגנה כי הוא ממשיך להחזיק בחלקה 44, וזאת חרף דרישת התובעים לפנותה וחרף הפקעתה, וזאת משום דרישתו להתנות את הפינוי בהסדרת סוגיית הפיצוי, התנאה שכאמור לא הייתה מעוגנת כדין.

על פי הודעת ב"כ הנתבע, רק ביום ג' האחרון, היינו - לאחר שהתובעים הגישו את התביעה, פינה הנתבע את החלקה. אין לקבל את טענת ב"כ הנתבע ולפיה הנתבע לא יכול היה להתפנות קודם לכן על דעת עצמו, עד שחברת נתיבי ישראל סימנו את השטח. לא היה דבר שיש בו למנוע מן הנתבע לפנות את חפציו ואת המחוברים מן המקום, גם אם הוא סבור שהם אינם מצויים בדיוק בתחום חלקה 44, וכאשר הוא איננו טוען לכל זכות שהיא להחזיק בחלקה סמוכה אחרת.

כאמור, הצדדים חלוקים גם כעת בשאלה האם חלקה 44 פונתה בשלמותה אם לאו. התובע טוען כי לא כל הציוד של הנתבע פונה מן החלקה. הנתבע איננו מכחיש כי הוא עדיין מחזיק ציוד במקום (כגון ערימות של משטחי עץ, כעולה מן התמונות), אך לדעתו ציוד זה איננו מצוי עוד על חלקה 44 אלא על חלקות הסמוכות לה. בנסיבות אלה, נוכח הודאת הנתבע כי עליו לפנות את חלקה 44 וטענתו כי פינה אותה בפועל, ונוכח הודאת הנתבע כי ציוד שלו עדיין מצוי בשטח, אך לטענתו לא בחלקה 44, והואיל והנתבע לא טען בהגנתו וממילא לא הראה זכות להחזיק בחלקה כלשהי הסמוכה לחלקה 44, מן הראוי ליתן פסק דין פינוי כמבוקש ביחס לחלקה 44.

באשר לחלקה 58 - בהעדר ראיות מצד התובע להחזקת הנתבע בחלקה זו והואיל ואין מדובר בחלקה שהושכרה לנתבע על ידי התובע, כך שממילא אין מקום לתבוע את פינויה במסגרת "תביעה לפינוי מושכר", תמחק התביעה ביחס לחלקה זו.

על יסוד האמור לעיל, הריני מורה כדלקמן:

1.על הנתבע לפנות מכל אדם וחפץ את חלקה 44 בגוש 17507 שבאדמות כפר ריינה.

2.התביעה ביחס לחלקה 58 בגוש 17510 נמחקת.

3.בנסיבות העניין ונוכח התוצאה האמורה, אין צו להוצאות.

המזכירות תמסור העתק מפסק-דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ג ניסן תשע"ד, 13 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: