בנק ערבי ישראלי בעמ נ' אל חאג'

החלטה

בקשת רשות להתגונן.

הבנק – התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבעת בגין ערבותה להלוואה שנטלה מאפיית אחים אל חאג' בע"מ – החייבת העיקרית מן התובע.

לכתב התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.העתק הסכם ההלוואה.

2.העתק כתב הערבות עליו חתמה הנתבעת.

3.העתק הודעה לערב בגין ערבות להלוואה עליה חתמה הנתבעת.

4.דף חשבון המראה את יתרת - ההלוואה הבלתי - מסולקת.

ביום 4.5.10 הוגשה תביעה נגד החברה - החייבת העיקרית ומנהלה, אשר ערב לחובותיה בתיק 6285-05-10 בגין יתרת חוב בחשבונה, שכללה גם את יתרת ההלוואה.

לטענת ב"כ התובע - בשל שגגה, לא צורפה הנתבעת לתביעה הנ"ל מכוח ערבותה.

עפ"י כתב התביעה הנתבעת היא "ערב יחיד" שאינו מגיע לכדי "ערב מוגן" בהתחשב בגובה ההלוואה ובמטרת קבלתה.

סכום התביעה בגין יתרת ההלוואה עומד ע"ס 81,524 ₪ נכון ליום הגשת התביעה – 20.6.10. (ר' דף חשבון – המצורף לכתב התביעה).

בבקשתה למתן רשות להתגונן טוענת המבקשת כי למיטב ידיעתה הגיעו התובע והחייבת העיקרית להסכם פשרה; כי המבקשת לא קיבלה הודעה שהחייבת הראשית לא עומדת בהחזר ההלוואה, כי לא מוצו ההליכים נגד החייבת העיקרית, וכי התובע לא פעל להקטנת ניזקו, ולא עשה די לגביית החוב מהחייבת העיקרית.

מתגובת ב"כ התובע עולה כי הערבות עליה חתמה הנתבעת ניתנה למאפיה המנוהלת ע"י בעלה, שהוא בעל מניות ובעל שליטה בה.

נגדו ונגד החב' ניתן פס"ד ביום 17.6.10בהעדר בקשת רשות להגן. (נספח א' לתגובת ב"כ התובע).

טענת המבקשת כי החייבת העיקרית שילמה את ההלוואה היא טענה כללית וסתמית שאינה נתמכת בבדל ראיה להוכחתה.

המבקשת נמנעה מלהגיש תצהיר מטעם בעלה (הנתבע 2 בתביעה בתיק 6285-05-10), וכמו כן לא צירפה ראיה להסכם פשרה, כביכול, שנחתם לדבריה בין התובע למאפיה ו/או לבעל החב', שהוא, כאמור, בעלה.

טענת המבקשת כי לא ידעה שהלווה לא עומדת בפרעון ההלוואה אינה נכונה שכן נפתח נגדה תיק מימוש של הרכב שמושכן על ידה להבטחת פרעון ההלוואה. (העתק ההחלטה על מינוי כונס נכסים לרכב – נספח ב' לתגובת ב"כ התובע).

משניתן פס"ד נגד החייבת העיקרית ומנהלה - הערב לחובותיה, אין המבקשת יכולה לטעון כי המשיב לא נקט בצעדים לגביית החוב נגד החייבת העיקרית.

אשר לטענתה כי היה על התובע למצות תחילה את ההליכים נגד החייבת העיקרית, מקובלת עלי עמדת ב"כ התובע כי הנתבעת אינה ערב מוגן מאחר שערבה להלוואה בסכום העולה על 60,000 ₪, ועל כן מיצוי הליכים נגד החייב העיקרי אינו מהווה תנאי להגשת התביעה.