בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' ספדי ואח'

החלטה

הבנק-התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבע 1 בגין יתרת-חוב בלתי-נפרעת בחשבונו, ונגד שני הנתבעים הנוספים שערבו להתחייבויות הנתבע 1 כלפי התובע.

לכתב-התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.הסכם פתיחת חשבון ותנאי ניהולו – החתום על ידי הנתבע 1.

2.דף חשבון המראה את יתרת-החוב.

3.כתב ערבות מתמדת מוגבלת בסכום של 125,000 ₪ - עליו חתמו 2 הערבים.

4.מכתב דרישה אחרון של הבנק לנתבעים.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן הנתמכת בתצהירים מטעמם.

עיון בתצהירו של הנתבע 1 – בעל החשבון נשוא כתב-התביעה מעלה כי טענותיו הן סתמיות וכלליות, ומסתמכות על הצהרות חסרות תשתית עובדתית כלשהי. כך למשל טענות הנתבע 1 כי הבנק גרם להסתבכותו על ידי מתן אשראים גבוהים; ו/או שהסכום הנתבע הינו מופרז ומוגזם, ו/או עמלות וריביות מופרזות שנגבו ממנו, כל אלה הם דברים בעלמא שאינם מעוגנים באסמכתא כלשהי.

מקריאת התצהיר עולה כי הנתבע 1 מודה בחובו, אם כי הוא חולק על שיעורו – אך כאמור ללא כל גרסה חשבונאית נוגדת.

המבקש מודה כי "היה הסדר ביני לבין הבנק להחזיר את החוב, על חשבון החוב שילמתי מס' תשלומים עד אשר נקלעתי למצב משפחתי כלכלי שמנע ממני המשך התשלומים, ובקשתי מהבנק להמתין עד אשר אוכל להחזיר את חובי".

הרי לנו הודאה מפורשת של בעל דין – המודה כי הגיע להסדר – אך לא עמד בו.

גם תצהיריהם הזהים של הערבים לחוב – נתבעים 2 ו – 3, אינם מגלים הגנה נגד התביעה.

הנתבעים טוענים בתצהיריהם כאיש אחד כי הסכימו לחתום על הערבות רק על אשראי בגובה 50,000 ₪ וכי נאמר להם שבבעלות הלווה רכב המשועבד לבנק כבטוחה, וכי מצבו הכלכלי של הלווה - טוב.

לטענתם מעולם לא נאמר להם כי ערבותם ניתנת לסכום של 125,000 ₪, ובכך הטעה אותם הבנק ונהג כלפיהם שלא בתום לב.

עיון במסמכי הערבות עליהם חתמו הנתבעים – מזים את טענותיהם.

כותרת המסמך: "כתב ערבות מתמדת ל"כל חוב" מוגבלת בסכום. ערבות יחיד". הערבות עליה חתמו היא עצמאית-אוטונומית ואינה תלויה בבטוחות אחרות – כגון רכב משועבד או בטחונות אחרים.

בעמ' השני של כתב – הערבות מופיע סכום הערבות הן בספרות והן במילים, והנתבעים 2 ו – 3 חתמו בחתימת ידם מתחת לסעיף 4 שקובע את היקף הערבות, העומד כאמור על 125,000 ₪. הנתבעים חתומים על כל עמוד ועמוד מדפי כתב – הערבות, ובעמוד האחרון רשם פקיד הבנק את פרטיו וחתם כעד לחתימותיהם.

מסמך ערבות נוסף הוא "פרטי החיוב הנערב" (נספח ב' ונספח ה' לתגובת ב"כ התובע).

במסמך זה מופיעים פרטי החיוב הנערב לרבות קרן ההלוואה, תקופת ההלוואה, אופן פרעונה ושיעורי הריבית, כך שאין המבקשים יכולים לטעון כי לא ידעו לאיזו הלוואה ערבו.