בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' סעד ואח'

החלטה

בענין: התנגדות לביצוע שטר.

1.התובע הגיש לביצוע 4 שטרות שסכומם נע בין 3300 ל- 4500 ₪ ומועדי פרעונן מיום 20.10.09 עד 20.12.09, המשוכים מחשבון הנתבע בבנק ערבי ישראלי לפקודת יוסף טנוס (להלן: יוסף) שחוללו בציון "ניתנה הוראת ביטול".

2.הנתבע הגיש התנגדות במסגרתה טען כי השטרות נלקחו ממשרדו ע"י קרוב משפחתו עימאד טנוס. עוד טען הנתבע, כי העביר בעבר מכתב לבנק בנוגע לאובדן השיקים וזאת בטרם נודע לו כי הם נמשכו ע"י עימאד לחשבונו האישי. הנתבע סיפר כי עימאד אמר לו שהפקדת השיקים בחשבון אצל התובע היתה טעות שלו והוא ישיב לו את כל השיקים.

3.היום התקיים דיון בהתנגדות במסגרתו נחקר הנתבע על האמור בתצהירו.

הנתבע סיפר כי עימאד הוא הגיס שלו ויוסף הוא אביו של עימאד.

הנתבע סיפר כי לא הגיש תלונה במשטרה בגין גניבת השיקים.

הנתבע סיפר כי יוסף ועימאד הם לקוחות שלו במשרד רואה החשבון ואין לו קשרי עבודה עמם מעבר לכך.

4.לאחר גמר חקירת הנתבע סיכומו ב"כ הצדדים את טענותיהם בע"פ כמפורט בפרוטוקול.

5.לאחר ששקלתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את ההתנגדות בכפוף לביצוע הפקדה.

6.גירסת הנתבע לפיה השיקים נגנבו ממשרדו לא פורטה בתצהיר במידת הפירוט הנדרשת על פי הפסיקה.

בנסיבות הענין, כאשר הנתבע טען ועודנו טוען לקיומו של מכתב המורה על ביטול השיקים וחושד שהשיקים נגנבו על ידי עימאד, ניתן היה לצפות כי המכתב יצורף לתצהיר וכי הנתבע ידע לפרט מתי גילה כי השיקים נגנבו. גם אם אניח כי לא הוגשה תלונה במשטרה בשל קירבת המשפחה בין הצדדים, עדיין היה מקום להציג גירסה ברורה ומפורטת בענין זה כבר במסגרת התצהיר.

כידוע חוסר פירוט של הגירסה העובדתית יכול להצדיק התנייה של קבלת ההתנגדות בהפקדה.

7.כמו כן, אין הצדקה להתעלם מהסתירה הפנימית שבתצהיר עצמו בין האמור בסעיף 4 לגבי גניבת ההמחאות לבין האמור בסעיף 8 בדבר אובדן ההמחאות.

8.אשר על כן, אני מורה על קבלת ההתנגדות בכפוף להפקדת הסך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 1.1.2011.

ניתנה היום, י"ז חשון תשע"א, 25 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: