בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' לוטפי

החלטה

השאלה לגיטימית באשר תהא תשובת העדה אשר תהא אין בכך כדי לקבוע מאומה ביחס לשיעורו

הנכון של החוב כפי שייקבע בבוא היום, וממילא אין בסמכותי להכריע בטענות העדה לפיהם ואם

יתקבלו, תהא בנמצא יתרת חוב אחרת או בכלל לא.

העדה תשיב.

ניתנה והודעה היום ג' טבת תש"ע, 20/12/2009 במעמד הנוכחים.

שמעון רומי, רשם

החלטה

הנתבעת נשאלה לפני זמן קצר, מה היה הסכום שהקים את ההלוואה, נשוא הדיון, וענתה, 130,000

₪. משנשאלה, האם יתרת החוב הייתה 8,000 ₪ ציינה בוודאות כי לא, לא לפני שהוסבר לה היטב

לרבות תרגום שהיה צורך בכך מדובר בצירופם של שני סכומים, האחד מקורו ביתרת החובה

בחשבון עו"ש והשני ביתרת הסכום המתחייב מריבית על החוב שבפיגור.

לשיטת הנתבעת, הסכום לא היה 8,000 ₪, משנשאלה מה כן היה הסכום, השיבה, איני זוכרת.

משכך ענתה, מבקש התובע לשאול שאלות על בסיס תמצית תנועות נכונה ליום 27/4/09 (מועד

רלבנטי לתובענה) שהופק במחשבי הבנק וממנו עולה נתון זה או אחר.

המסמך נושא את שמה של הנתבעת, הגם שלא נערך על ידה המדובר ברשומה בנקאית ואינני רואה

שום סיבה על פי דיני הראיות מכוחה ניתן למנוע את הגשת המסמך בחקירה נגדית ובאמצעות

הנתבעת.

מאליו מובן, כי עדיף שמסמכים יוגשו יחד עם כתבי הטענות, אולם, לו זכרה הנתבעת את הסכום

המתחייב משאלת ב"כ התובע, אפשר שהיינו מגיעים בדיוק לאותו מספר הנקוב במסמך אותו מנסה

היא למנוע באמצעות התנגדות להגשתו.