בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' זידאן

החלטה

הבנק- התובע הגיש תביעה על סכום קצוב נגד הנתבעת לתשלום יתרת חוב בחשבונה.

על פי כתב התביעה חתמה הנתבעת ביום 26.03.09 על הסכם פשרה לפיו תשלם את מלוא חובה בתשלומים חודשיים עד לסילוק סופי של החוב. (העתק מהסכם הפשרה – נספח 4 לכתב התביעה).

הנתבעת הפרה את התחייבויותיה על פי ההסכם הנ"ל, ולא נענתה לדרישות הבנק לפרוע את החוב.

המבקשת הגישה התנגדות לתביעה, ובתצהיר התומך בה, היא מאשרת את דבר קיומו של הסכם הפשרה, אך טוענת כי שילמה את מירב החוב, ונותרה חייבת לכל היותר סך של 8,166 ₪ בלבד לאחר ששילמה סך 20,050 ₪, ואינה חייבת סך של 12,538.52 ₪ - קרן התביעה.

המבקשת מודה אפוא כי הפרה את הסכם הפשרה- מכיוון שאינה עובדת, ואין לה מקור הכנסה.

ב"כ המשיב מדגיש בתשובתו כי במסגרת ההסכם עליו חתמה הנתבעת, היא התחייבה לשלם את סכום החוב בתשלומים כפי שמופיעים בסעיף 2 להסכם, כאשר הם צמודים למדד המחירים לצרכן ונושאים ריבית שנתית בשיעור 9% (סעיף 2ג' להסכם), וזאת כל עוד עומדת הנתבעת בתנאי הסכם הפשרה במלואו. בסעיף 7 להסכם הפשרה הוסכם כי במידה והנתבעת מפרה את תנאי ההסכם – יישא סכום החוב ריבית בנקאית עד לפירעונו המלא.

הנתבעת מאשרת כאמור כי חדלה מלשלם את התשלומים שהתחייבה בהם, ומכאן שהחוב נושא ריבית בנקאית ולא הריבית המופיעה בסעיף 2 להסכם הפשרה.

כמו כן, מופנית תשומת לבה של הנתבעת להוצאות הנלוות להגשת התביעה – כמפורט בסעיף 14 לתגובת ב"כ התובע.

הסבריו של ב"כ התובע המבוססים כהלכה על הסכם הפשרה – מפריכים את טענות המבקשת לפיהם חובה נמוך מן הסכום הנקוב בכתב התביעה.

זאת ועוד:

ב"כ התובע צרף תחשיב חוב מעודכן (נספח 2 לתגובתו), המראה את גובה החוב נכון ליום הגשת התגובה.

אין לנתבעת הגנה כנגד תביעת בנק, והתנגדותה- נדחית.

ההליכים בתיק הוצל"פ 02-65347-10-0 יימשכו כסדרם נגד הנתבעת על ידי התובע.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"א, 23 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: