בנק מרכנתיל דיס נ' זיזוב

פסק דין

1.פתח דבר:-

ראשיתו של ההליך בהגשת תביעה בסדר דין מקוצר על ידי בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "בנק דיסקונט") ע"ס 27,101 ₪, נכון ליום 4/7/05.

לאחר מתן רשות להתגונן וכפי שאסביר בהמשך, הוגשה תביעה שכנגד על ידי הנתבע, מר אלי זיזוב (להלן: "זיזוב") ע"ס 10,000,000 ₪.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי מר זיזוב פתח וניהל חשבון בבנק דיסקונט סניף קרית ביאליק, שמספרו 262838 (להלן: "חשבון הבנק"), אשר נפתח ביום 19/3/01 (מפנה לנספח א' ל-ת/2, בקשה לפתיחת חשבון מיום 19/3/01).

אין מחלוקת בין הצדדים, כי לחשבון הבנק של מר זיזוב, לא ניתנה מסגרת אשראי (מפנה לנספחים ד' ו-ה' ל-ת/2, שעל פיהם נקבע שאין מסגרת אשראי).

עיקר הפעילות בחשבון היו בתחום אופציות המעוף, בשוליים התבצעו פעולות אחרות בחשבונו של זיזוב, אך העיקר היה מסחר "אופציות מעוף", כאשר ניתנו הוראות לקנייה ומכירת אופציות מעוף. לא ניתן לומר, כי תכלית קיומו של החשבון היתה פעילות אך ורק בשוק המעוף, אם כי, עיקר הפעילות בחשבון , הייתה בתחום זה.

2. אופציות בשוק המעוף;

בטרם נצלול לעובדות, יש צורך להבין את מהות שוק אופציות המעו"ף, על מנת להבין ולבחון את הפעולות בהקשר הנכון והראוי.

חוזה אופציה הוא מכשיר פיננסי, המקנה לבעליו את הזכות, אך לא את החובה, לקנות או למכור נכס מסוים (נכס הבסיס) במחיר שנקבע מראש (מחיר המימוש) או לקבל את ההפרש בין מחיר המימוש לבין שווי נכס הבסיס והכל בתנאים שנקבעו מראש על ידי יוצר (כותב האופציה). כתיבת אופציה היא למעשה מכירה של אופציה שאינה ברשות המשקיע וכמוה כיצירת מכשיר פיננסי חדש.

בסחר אופציה, הבנק משמש כמתווך בין המשקיע לבין מסלקת הבורסה (ראו משה בן חורין שוק ההון וניירות הערך 559 (1996); כאשר מסלקת הבורסה משמשת כזירת המסחר בה מוצעים למכירה כתבי אופציה למשקיעים. בהגיע מועד המימוש ובמידה ובעל האופציה יחליט לממשה, יזכה הבנק את חשבונו של בעל האופציה ויחייב את חשבונו של כותב האופציה.

בנתוני התיק שבפנינו, היו אופציות מסוג "Call" ואופציות מסוג "PUT". אופציה לקניית נכס היא אופציית Call והיא תמומש אם ערכו של נכס הבסיס בשוק גבוה ממחיר המימוש; לעומת זאת אופציה למכירת נכס אופציית PUT תמומש אם ערכו של נכס הבסיס בשוק נמוך ממחיר המימוש (ראו: ע"א 5579/97 לילוף נ' בנק המזרחי המיוחד בע"מ פ"ד נה (3) 210, 217).

ההפסד המרבי של רוכש האופציה הינו בגובה הפרמיה ששילם בעבורה. לעומת זאת, ההפסד המרבי של כותב האופציה הוא בגובה ההפרש בין מחיר המימוש לבין מחיר השוק של נכס הבסיס – מדד המעו"ף, במועד המימוש, כאשר הפרש זה הינו, תיאורטית, בלתי מוגבל.

המסחר בשוק המעו"ף הוא מסחר ידוע, כמסחר מסוכן וספקולטיבי (ע"א 8226/03 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' יוסף לילוף); מדובר בתחום שבו המשקיע עלול לאבד את השקעתו במלואה, הדבר מצביע על הסיכון הגבוה הטמון בסחר בשוק אופציות המעו"ף ואקט כתיבת האופציה הוא "מעין הימור" ( ראו תיק אזרחי (ת"א) 3094/98 ג'אן קלוד מולר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ).

אין מחלוקת בין כל הצדדים, כי אכן מדובר בתחום החושף את המשקיע לסיכונים גבוהים.

3.ניסיון התובע באופציות המעו"ף;

התובע העיד על עצמו, כי הוא פעיל בשוק אופציות המעו"ף כבר משנת 1997; הפעילות במסחר בשוק אופציות מעו"ף דרש ממנו מעקב רציף ומתמיד ואיסוף נתונים על מדד המעו"ף. מר זיזוב העיד על עצמו כי נחל הצלחות וכישלונות עם השנים בשוק אופציות המעו"ף ואף ציין כי נהג לבצע רישומים יומיומיים של גלי מדד המעו"ף ושערי האופציות ; זוכר היטב את ההתנהגות של מדד המעו"ף בעבר, דבר המסייע לו לשלב בין זהויות בהתנהגות מדד המעו"ף ואופציות על מדד המעו"ף (סעיף 18 א'-ה' לתצהירו נ/1).

עוד ציין, כי גילה (הדבר מלמד על בקיאות וידע רב בתחום זה) בחודש אוקטובר כי מדד המעו"ף מתחילת שנת 2003 חוזר בדייקנות על התנהגותו במדד המעו"ף בשנת 1999 וכי גרף התנהגות מדד המעו"ף, בין החודשים פברואר עד אוקטובר לשנת 2003, זהה להתנהגות מדד המעו"ף לאותם חודשים בשנת 1999.

עוד מעיד על עצמו מר זיזוב, כי פיתח מודל ועל פיו זיהה איזה אופציות כדאי לו לקנות ובאיזה שעה ומתי למכור אותן; ואף גיבה את ניסיונו בלימוד ניהול תיקי השקעות וייעוץ השקעות (סעיף 18 יג' למוצג נ/1 ) ועטף את הניסיון והלימוד, בזיכרון נדיר (בסעיף 18 ד' למוצג נ/1).

אם כך, בפנינו תובע מיוחד, בקיא בקיאות עמוקה בנבכי שוק המעו"ף, והידע שצבר בתחום זה, לא נופל מכל יועץ אחר בבנק, אם לא יותר. מדובר במשקיע מנוסה ומיומן שהכיר את פעילות שוק אופציות המעו"ף, לפני ולפנים, היה מודע לסיכויים ולסיכונים ונטל סיכונים במודע, מתוך רצון לגרוף רווחים גבוהים ומהירים ואף נהג להתגאות בכך.