בנק מזרחי טפחות נ' כהן

החלטה

1.המבקש הגיש ביום 24.7.11 בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה ביום 27.1.09. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה מיום 23.12.08 לאביו של המבקש, גד כהן, ברח' עין גדי 7/7 ב"ש.

לטענת המבקש, כתב התביעה ופסק הדין לא הומצאו לו מאחר ולא גר עם אביו ובמועד מסירת כתב התביעה שהה בחו"ל עקב מות אחיו. לטענתו נודע לו על פסק הדין כשבוע וחצי טרם הגשת הבקשה. מתצהירו, אשר הוגש ללא אסמכתאות לטענות בדבר מקום מגורי המבקש ומועד שהייתו בחו"ל, שהה המבקש בחו"ל מיולי 2008 ועד לפברואר 2009. לתשובת המבקש צורף אישור בדבר כניסות ויציאות המעיד על העדרות מהארץ מיום 17.7.08 עד ליום 13.1.09.

2.עסקינן בכתב תביעה ע"ס 183,380 ש"ח מיום 17.12.08 בגין יתרת חובה בהלוואה המובטחת במשכנתא. עסקינן בהלוואה מיום 22.4.94 אשר נגררה לנכס אחר ביום 9.8.00 אז יתרתה היתה 105,000 ₪. נסיבות המקרה דנן אינן רגילות מאחר ובמקביל להגשת התביעה הוגשה תביעה נוספת כנגד מוכר הנכס למבקש במסגרת ת.א. (ב"ש) 1691/09. מהבקשה והתגובה והנספחים שצורפו לה כי בפועל למרות גרירת המשכנתא והעברת תמורתה למוכר, לא הושלמה רכישת הדירה ובסופו של יום אושר מכר הדירה בפשרה עם המוכר במסגרתה שולמה תמורה של 220,000 ₪ בגין הדירה, 80,000 ₪ הועברו למוכר ויתרה בניכוי הוצאות נזקפה לזכותו של המבקש בתיק הוצל"פ 14-02396-09-6 שנפתח למימושו של פסק הדין בתיק זה.

ההליכים למכירת הדירה הושלמו רק לאחרונה, ביום 5.6.11 אושר מכר הדירה וביום 24.7.11 אושרו הוצאות הכינוס. בכל הנוגע לתביעה בהליך המקביל, ת.א. 1691/09, ההליך הסתיים בהסכם פשרה אשר מכוחו אף נמכרה הדירה, וביום 27.7.11 ניתן פסק דין אשר דחה את ההודעה לצד ג' כנגד המבקש ללא צו להוצאות.

פועל יוצא מהאמור לעיל כי כל עתירותיו החלופיות של המבקש ביחס לתיק ההוצל"פ למימוש המשכון , 14-06351-01-1, וביחס לת.א. 1691/09 אינן רלוונטיות עוד. מעבר לנדרש יובהר כי העתירות האמורות חורגות מדיון בבקשה לביטול פסק דין בהליך זה אשר הסעד היחידי שבסמכותי לתת בהליך כגון דא הינו ביטול פסק הדין שניתן בתיק.

3.המשיב מתנגד לבקשה הן מחמת איחור בהגשתה, ידיעת המבקש וקבלת כתב התביעה בידיו וחוסר תום לבו בטענות מטעמו והן מחמת העדר עיגון לטענות ההגנה לגופן. מתגובת המשיב, אשר נתמכה בתצהירו של עו"ד דוגין, עולה כי נוהל מו"מ בפגישות במשרד ב"כ המשיב לאחר הגשת כתב התביעה, אף בנוכחות המוכר, ובידי המשיב העתק מחתימת המבקש על עותק כתב התביעה המאשר קבלתה. עוד עולה כי ביום 26.2.09, יום לאחר מסירת האזהרה בבית הוריו של המבקש, התייצב הוא במשרדי ב"כ המשיב וכפועל יוצא עודכנה כתובתו בתיק ההוצל"פ לרח' יצחק שיפר 3/22 ב"ש. עוד נטען כי אביו של המבקש ניהל עבורו מו"מ והודיע ביום 14.5.09 כי המבקש בחו"ל ושלח ביום 15.9.09 מכתב ובו הצעת פשרה.

4.לגופו של עניין טען המבקש כי המשכנתא שנטל, טרם גרירתה, נפרעה ע"י מכירת הדירה הישנה והמבקש שודל ע"י המוכר, שהיה מנהל סניף המשיב, לרכוש את דירתו. לטענתו המשיב לא עמד בהתחייבותו ובמצגים שיצר ע"י מנהלו להעניק לו הלוואה לגבי יתרת תמורת הדירה וגרם לו את הנזקים נשוא התביעה. עוד טען המבקש להתיישנות התביעה נוכח העובדה כי הפיגורים בהלוואה ומימוש המשכון התגבשו כבר ביוני 2001 ואילו התביעה הוגשה רק בדצמבר 2008.

המשיב טוען כי המבקש לא עמד בתנאי ההלוואה אשר אושרה ולא פעל לביטול עסקת המכר מאחר והיה מעוניין ברכישת הדירה. עוד טוען המשיב כי הסכם הפשרה למכירת הדירה היטיב עם המבקש. לגבי ההתיישנות צירף המשיב בקשה מיום 13.11.02 לפריסת ההלוואה בה ויתר המבקש על טענת התיישנות כנגד החוב

5.מתשובת המבקש, אשר הוגשה בתמיכת תצהיר על דרך ההפנייה וללא התמודדות עם הטענות בדבר מועד ידיעתו אודות פסק הדין, חוזר המבקש על כל האמור בהכרעתו ומוסיף טענות משפטיות בדבר תוקף הויתור על טענת ההתיישנות.

דיון והכרעה

6.לאחר עיון בבקשה ובתגובות לא מצאתי כי המבקש עמד בנטל להוכיח כי נפל פגם במסירת כתב התביעה או כי כתב התביעה לא הומצא לו לאחר מכן וכי הגיש בקשתו במועד. ככלל, על מי שעותר לביטול פסק דין בחלוף זמן רב ממועד מתן פסק הדין לפרט, ברחל בתך הקטנה, כיצד ומתי נודע לו אודות פסק הדין אשר את ביטולו מבקש הוא.

המבקש הסתפק בטענה סתמית כי לא הומצא לו פסק הדין וכי לא ידע על פסק הדין עד סמוך להגשת בקשתו. הבקשה לא נתמכה בראיות באשר למקום מגורי המבקש על ציר הזמן מהגשת כתב התביעה ועד להגשת הבקשה. זאת ועוד, למרות שעולה כי נוהל מו"מ בסיוע אביו, לא נתמכה הבקשה בתצהיר האב אשר יסביר מה עשה עם כתב התביעה שנמסר לו ויאשר הטענות בדבר מקום מגורי המבקש. לפי הכלל כי בעל דין לא ימנע מהבאת ראיה אשר תפעל לטובתו יש להסיק כי לא במקרה נמנע המבקש מצירוף תצהירו של אביו.

למבקש לא היה הסבר מניח את הדעת בנוגע לחתימתו כי קיבל את כתב התביעה או לטענה כי כבר בפברואר 2009 , לכל המאוחר, ידע על פסק הדין כנגדו עת התייצב במשרדי ב"כ המשיב. כן אין הסבר להצעות הפשרה מטעם המבקש המלמדות על ידיעה אודות חוב למשיב. זאת ועוד, אין הסבר כיצד המבקש אשר קיבל את ההודעה לצד ג' בהליך המקביל ביום 1.2.11 לא טען אז לקשר בין התביעות.

מכל האמור לעיל עולה כי המבקש בחר להציג תמונה חלקית בבקשתו וגם אם מלכתחילה כתב התביעה אכן הומצא לידי אביו עת שהה המבקש בחו"ל, כפי שאכן נראה מאישור הכניסות והיציאות, לנוכח העובדה כי האב היה פעיל מטעם המבקש במו"מ בשלב מאוחר יותר לא נסתרה הטענה כי היה מוסמך לקבל עבורו את כתב התביעה. עוד עולה כי נרפא הפגם בשלב מאוחר יותר עת הומצא לו כתב התביעה במשרד ב"כ המשיב. גם אם נפל פגם בהמצאת התביעה, חובה היה על המבקש לעתור לביטול פסק הדין במועד הקבוע בדין. שוכנעתי כי המבקש היה מודע מיום 26.2.09 לקיומו של פסק הדין ולא עתר לביטולו עד ליולי 2011. עולה כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר ללא בקשה וטעמים להארכת מועד ודי בטעם זה כדי לדחותה.

7.אף לגופו של עניין, טענות המבקש אינן מגלות הגנה מוצקה אשר יש בכוחה לסייע לו להתגבר על המחדלים הדיוניים המהותיים בהתנהלותו ובבקשתו. המבקש לא נקט בצעדים המתבקשים מטענתו כי אכן הפר המשיב את הבטחתו להעניק הלוואה. המבקש לא פעל לביטול עסקת המכר, פעולה אשר היה בכוחה להקטין את הנזק לכל המעורבים, לו נעשתה סמוך לאחר מתן ההלוואה וגרירת המשכנתא.

נוכח האמור בתגובת המשיב נראה כי לטענת ההתיישנות אין בסיס מוצק. גם אם אין תוקף, כטענת המבקש, לויתור מוחלט על טענת ההתיישנות, לכל הפחות הסכמתו מיום 13.11.02 מתחילה את מרוץ ההתיישנות מחדש ונראה כי אין בסיס לטענת ההתיישנות.

8.לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ב, 23 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.