בנק מזרחי טפחות ירושלים סניף ראשי 20401 נ' דוחובניקוב ואח'

החלטה

1.המבקשים עותרים למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 250,000 ₪, יתרת חובה אשר נתבעה לצרכי אגרה , לאחר מימוש נכס עבור רכישתו ניתנה הלוואה בסך 356,000 ₪ ביום 19.10.98 ללווים , אלכסנדר וינינה טרניק .

לכתב התביעה צורף תדפיס יתרת הלוואה המעיד כי יתרתה במועד הגשת התביעה עמדה על כ- 273,277 ₪.

המבקשים הינם ערבים להלוואה ומנספחי כתב התביעה עולה לכאורה כי המבקש 1 חתם כערב ביום 25.9.98, על כתב ערבות בסך 356,000 ₪, אשר הסכום תוקן בכתב יד. המבקש 2 חתם לכאורה ביום 2.10.98 על ערבות בסך 324,000 ₪ בלבד. מנספחי ההלוואה הלא קריאים שצורפו לכתב התביעה נראה כי בנוסף, קיימת חתימת הערבים על הסכם ההלוואה עצמו, לכאורה ביום 23.9.98.

כבר בשלב זה נראה כי קיים אי סדר מהותי במסמכים המשיב בכל הנוגע לעניינים מהותיים של סכום הערבות ומועד חתימתה אשר נחזה להיות קודם למועד חתימת הלווים על ההלוואה. אי סדר זה נותן משנה תוקף לטענות הערבים שיפורטו להלן.

יוער, כי על פניו הערבות נחתמה לאחר יום 14.5.98, מועד כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ח לחוק הערבות והמבקשים הינם ערבים מוגנים ולפיכך בהתאם לסעיף 29 לחוק הערבות, על המשיב היה לציין בכתב התביעה כיצד חישב את סכום התביעה, לפי הריבית המירבית בחוק הערבות המותרת ביחס לערב, ולא להסתפק בקציבת סכום התביעה לצרכי אגרה תוך אמירה כי מבוקש לחייב כל מבקש בחצי מסכום התביעה.

בכתב התביעה נטען כי הדירה נמכרה בתיק הוצאה לפועל אשר נפתח בשנת 2006, וכי לתובע התברר כי הלווים עזבו את הארץ.

לאחר הגשת בקשות ותגובות, טרם עבר התיק לבית משפט זה, הסתברו נתונים נוספים וצורפו אישורים בדבר יציאת הלווים את הארץ ביום 5.6.2005 ומאז טרם שבו. כן פורט בתגובת המשיב כי בשנת 2005 הפסיקו הלווים לשלם את התשלומים השוטפים.

יוער, כי לתגובות לא צורפו אישורים בדבר מועד תחילת הפיגורים, מועד מימוש הדירה וסכום מכירתה. צירוף מסמכים שונים בהמשך ההליכים אינו מרפא את הפגם שבניסוח כתב תביעה תמציתי יתר על המידה, אשר אינו מפרט כנדרש כיצד נוצר החוב ודי ביתרת החוב הנתבעת, לאחר מימוש הדירה, כדי ללמד על בעיתיות בהתנהלות המשיב .

אכן לפי ההלכה הפסוקה די ביתרה הסופית להכשרת התביעה לדיון בסדר דין מקוצר, אולם תובע שעושה כן נוטל סיכון כי תנתן רשות להתגונן בגין אי פירוט עילתו כנדרש.

טענות המבקשים:

2.המבקש 1 טען כי סכום התביעה לא חושב בהתאם להוראות חוק הערבות, לא ניתנו פרטים ביחס למכירת הדירה ולא נמסרו למבקשים הודעות בדבר אי עמידת הלווים בתשלומי ההלוואה בניגוד לסעיף 26 א' לחוק הערבות.

לטענת המבקש עלה לארץ ביום 2.7.98, באמצעות משרד תיווך זומן לחתום על מסמכים מבלי שידע את טיבם. לטענתו, המתווך אף ארגן לו עבודה, ממנה פוטר לאחר 3 חודשים ומסר לו טפסים ריקים לחתימה. לטענתו חתם מול המתווך ולא במשרדי הבנק וברשותו מסמכים השונים מהמסמכים שמחזיק הבנק בהם לטענתו הושלמו פרטים ללא ידיעתו.

המבקש 2 טען טענות דומות ביחס לסכום התביעה וחישובה. לטענתו, חתם על ערבות בסך 324,000 ₪, כאשר ההלוואה על סך 356,000 ₪, ולא הבין את טיבם של המסמכים עליהם חתם.

לטענתו עלה לארץ ביום 21.6.98, ולא הכיר את הערב הנוסף. לטענתו קיים חשש כי נפל קרבן בידי עסקנים אשר ידעו כי ללווים אין כל רצון להישאר בארץ ועיקר הכספים של ההלוואה היו כספי מדינה.

דיון והכרעה:

3.המבקשים נחקרו חקירה ממושכת על ידי ב"כ המשיב, אולם בניגוד לעמדת המשיב החקירה והמסמכים אשר הוצגו במהלכה, רק חיזקו לטעמי את טענות המבקשים והטילו צל כבד על התנהלות המשיב בכל הנוגע למתן ההלוואה ואופן פירעונה לאחר מכן.

מחקירת המבקש 1 לא נסתרה טענתו כי חתם על מסמכי הערבות, לא בסניף הבנק . מהחקירה עלה כי המבקש 1 נטל בעצמו הלוואה עקב רכישת דירה בהסכם מיום 4.8.98. המבקש נטל הלוואה במועד לא ברור מהמסמכים , אולם מהודעת המשכון עולה לכאורה כי המשכון בוצע ביום 23.9.98. הערב להלוואה שנטל המבקש 1 בעצמו היה המבקש 2 בתיק זה, וזאת לכאורה בחתימה מיום 16.10.98.

כאמור לעיל, המועד בו חתם המבקש לכאורה כערב בתיק זה, הינו 25.9.98, וההלוואה נשוא תיק זה, ניתנה ביום 19.10.98, עולה כי חקירת המבקש 1 חיזקה את טענתו כי כל המסמכים עליהם נדרש לחתום הובאו בפניו בערבוביה, במועדים לא ברורים ובמקומות לא ידועים ולא נסתרה טענתו כי לא חתם על הערבות בסניף הבנק.

לאור התמונה העובדתית המצערת העולה מהתנהלות המשיב, עולה חשש כבד לעצימת עיניים מול התנהלות המתווכים ולכל הפחות לרשלנות באי בדיקת טיב ידיעתם של הערבים אודות המסמכים עליהם נדרשו לחתום.