בנק מזרחי טפחות בעמ נ' מוריס רביצקי

החלטה

בפני בקשה למתן רשות להתגונן. עסקינן בתביעת בנק כנגד לקוחה בגין יתרת חוב בחשבון הלוואה. הלקוחה באמצעות אביה אשר, ככל הנראה היה המוציא והמביא ביחסים מול הבנק, טענה בבקשותיה המפורטות למתן רשות להתגונן טענה אשר עיקרה הוא כי לשיטתה בניגוד להסכם ההלוואה שנכרת בין הצדדים גבה ממנה הבנק סכומים העולים על הסכום החוזי המוסכם אותו היה זכאי לגבות בהתאם לחוזה ההלוואה וזאת משך כ- 15 שנה.

לאור האמור, טוענת הנתבעת כי חלף חובה הנטען כלפי הבנק, דווקא הבנק הוא שחייב לה סכום אותו היא מעריכה בכ- 170,000 ₪. ככל שתוכח טענת הנתבעת ברי כי תעמוד לה הגנה מפני התביעה, שכן מקום שההלוואה למעשה נפרעה ואף בייתר, תהיה הנתבעת פטורה מפרעון סכום התביעה הנתבע מכח הסכם ההלוואה.

אכן, צודק בא כוח התובע בטענתו כי לא ניתן אך על סמך הפירוט המופיע בבקשות למתן רשות להתגונן לקבוע מסמרות האם נכונה טענת הנתבעת. ברם, זו כלל לא הסוגיה בה יש לדון בהליך דנן. כל שבית המשפט נדרש לעשות בעת הבחינה האם לתת רשות להתגונן או לא, הוא לבחון האם בהנחה וטענות הנתבע נכונות קמה לו הגנה מפני התביעה והתשובה לכך במקרה דנן חיובית. כן יש לזכור, כי עת דנים בסוגיית מתן רשות להתגונן, יש להחליט בדרך של מבט על על טענות ההגנה ללא צורך לירידה בפרטים שנטועים בעובדות המקרה שטרם הוכחו. ראו: רע"א (מחוזי ירושלים) 40751-08-10 אבני דרך חברה לבניה נ' אליאסדזה (פורסם במאגרים).

כמו כן, טוענת הנתבעת כי חרף פניותיה אל הבנק, לא המציא לה הבנק את המסמכים הנמצאים ברשותו , לרבות הפרטים לגבי אופן חישוב הריבית אשר נגבתה בפועל בהלוואה ולפיכך לא היה בידה לפרט חישוב מדויק ומבוסס התומך בטענתה בדבר פירעון ההלוואה. דומני, כי נתון זה באשר לשיעורה המדויק של הריבית מקום בו על פי הסכם ההלוואה קיימות שתי חלופות באשר לחיוב הריבית, הינו נתון רלוונטי הנדרש לשם פירוט טענת ההגנה. אי המצאת פירוט זה מקים כשלעצמו זכות להתגונן מפני התביעה ומצדיק מתן רשות להתגונן. השוו: רע"א 3545/90 בנק המזרחי נגד אף אר, ע"א 3376/05 משולם נגד בנק איגוד, ע"א 6514/96 חניון המרכבה נגד עירית חולון.

סופם של דברים הוא, כי דין הבקשה למתן רשות להתגונן להתקבל וכך אני מורה.

באשר לסוגיית ההוצאות אציין, כי על דרך הכלל איני נוהג לחייב בהוצאות בשל קבלת בקשה למתן רשות להתגונן וזאת מן הטעם שאף אם טענות הנתבע מקימות הגנה לכאורה מפני התביעה, הרי שבהחלט ייתכן שבסופו של יום לאחר בירורם יתברר שעסקינן בטענות מופרכות והן תידחה. יחד עם זאת, במקרה דנן דומני שהתובע הרחיב שלא לצורך בחקירה ובהתאם לכך ולנוכח סעיף 17 (ב) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א – 1971 הנני מחייב את התובע בהוצאות הנתבע בסך 1,000 ₪.

לאור סכומה תדון התובענה בסדר דין מהיר.

לפיכך על הצדדים לנהוג כדלקמן:

1. התובע יגיש השלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, לרבות תצהיר ערוך לפי טופס 17א לתקנות האמורות, בתוך 30 יום עם העתק ישירות לנתבעת.

כמו כן יפרע התובע את הפרשי האגרה החלים עליו על פי דין בתוך פרק הזמן האמור.

היה ולא יבצע התובע את האמור לעיל, בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור, תמחק תביעתו.

2. הנתבעת תגיש השלמת מסמכים ותצהיר מטעמה בהתאם להוראות התקנה האמורה, בתוך 30 יום מקבלת מסמכי התובע, עם העתק ישירות לתובע.

לעיוני ביום 1.3.11.

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"א, 17/01/2011 במעמד הנוכחים.

נמרוד פלקס, רשם

הוקלד על ידי: ציפי זליג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: