בנק מזרחי טפחות בעמ נ' ביטן ואח'

החלטה

תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר על ידי בנק מזרחי-טפחות, כנגד 3 נתבעים בסכום של כ-75,000 ₪.

טענת הבנק – נותרה בחשבונו של הנתבע מס' 1 יתרת חוב בסכום התביעה ואילו כלפי הנתבעים 2 ו- 3 נטען, כי אלה ערבו לחוב שנוצר.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להגן במשותף, כשהם טוענים כי התביעה של הבנק הוגשה בתום לב, שכן, חלקו הארי של החוב שולם ע"י הנתבע מס' 1 ובמשך 4 שנים הסכים הבנק התובע להסדרי החוב שהוצעו.

התובע הודיע לבית המשפט, בהודעה מיום 13.06, כי אין בכוונתו לחקור את המצהירים ולכן, ביקש להורות על צו לסיכומים.

בסיכומיו, טען התובע כי מקור החוב הוא בהסדר פשרה שבו לא עמד הנתבע מס' 1 ואם הבנק התובע לא היה מנוע להגיש את התביעה על החוב המקורי, ודאי הוא כי אין הבנק מנוע מלהגיש תביעה על חוב שהוא נמוך יותר.

מכל מקום, הבנק התובע התחייב להפחית סכומים ששולמו, לאחר פתיחת תיק.

הנתבעים, בסיכומיהם טוענים כי בהעדר חקירה עומדת גרסתם כהגנה לכאורית ובגינה יש ליתן רשות להגן.

עיינתי בנימוקי הצדדים והגעתי לכלל מסקנה, לפיה אין בהגנה שהוצגה כדי להעמיד בסיס לכאורי למתן רשות להגן.

נסיונותיו של הבנק התובע לאפשר לנתבע מס' 1 להגיע להסדרים ולפריסת חוב אינה יכולה לעמוד בעוכריו, שעה שזה מבקש לגבות את היתרה בזמן שהנתבע 1 לא עמד, בסופו של יום, בהסדרים כלשונם.

אשר על כן, נדחית בקשת הרשות להגן.

בנסיבות העניין, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

ב"כ התובע רשאי להגיש פסיקתא לחתימה, עד ליום 15.09.10.

ניתנה היום, י"ג אלול תש"ע, 23 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: