בנק לאומי קריית אתא 10897 נ' רביבו

החלטה

הבנק – התובע הגיש תביעה על סכום קצוב נגד הנתבעת לתשלום יתרת חוב שעיקרה – יתרת הלוואה בלתי – מסולקת.

לכתב התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.הסכם תנאי ניהול חשבון.

2.דף חשבון המראה את יתרת החוב.

3.בקשת הנתבעת להקצאת אשראי, ודף חשבון ההלוואה.

4.אישור התובע לגבי שיעור הריבית המירבית הנוהגת אצלו.

5.העתק התראה ששלח התובע לנתבעת.

הנתבעת טוענת כי עמדה בכל תשלומי ההלוואה ולא פיגרה באף תשלום, וכי הופתעה עת קיבלה את כתב התביעה.

ב"כ התובע התבקש להגיב על בקשת הנתבעת, ומתגובתו על נספחיה מצטיירת תמונה שונה לחלוטין.

בחשבון הנתבעת הצטברו יתרות חובה גבוהות, וביום 9.2.09 נחתם הסכם בין הצדדים לפיו הסכים התובע לפרוס את חובותיה בחשבון בהלוואה לתקופה של 6 שנים.

בעקבות ההסכם נפרעו בפרעון מוקדם ההלוואות שהיו קיימות בחשבון והועמדה הלוואה בסך 47,000 ₪. (העתק ההסכם – נספח 1 לתגובה).

טופס העמדת ההלוואה – נספח 2 לתגובה. דפי חשבון ממועד העמדת ההלוואה בפברואר 2009 ועד היום – נספח 3 לתגובה.

ביום 9/09 הפקידה המבקשת בחשבון סך של 2,362.4 ₪ ומשכה סך של 1,504 ₪. הסכום שנותר בחשבון לא הספיק לכיסוי מלוא התשלום החודשי של ההלוואה באותו חודש. בחודש 10/09 הפקידה הנתבעת בחשבון שני סכומים, אך משכה בכספומט סכום, ששוב לא הותיר יתרת זכות לכיסוי מלא של התשלום החודשי.

כפי שעולה מדפי החשבון, מאז התשלום שבוצע ביום 9.10.09 לא הופקדו עוד כספים בחשבון. המבקשת צברה פיגורים בתשלומי ההלוואה, ומשלא הגיבה למכתב ההתראה (נספח 4) – הוגשה נגדה התביעה דנן.

הנה כי כן הופרכה טענתה של הנתבעת כי עמדה בכל התשלומים.

ההתנגדות שהוגשה מטעמה – נדחית.

ההליכים בת. הוצל"פ 02-18176-10-2 יימשכו כסידרם נגד הנתבעת ע"י התובע.

מאחר שהצדדים לא זומנו לדיון - אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' אב תש"ע, 21 יולי 2010, בהעדר הצדדים.