בנק לאומי למשכנתאות בערבון מוגבל נ' חדד ואח'

החלטה

1.בקשתה של המבקשת, עו"ד ינקוביץ אירית כונסת נכסים בתיק הוצל"פ מספר

01-86509-03-0, ליתן לה רשות ערעור על שלוש החלטות של כב' רשמת ההוצל"פ גב' כפיר מירב:

א.החלטה מיום 8.7.13 שניתנה בעקבות בקשה למתן הוראות על פי החלטת ביהמ"ש בר"ע 50403-06-13, ולפיה נדחתה הבקשה לשלם למשיבים, החייבים בתיק הוצל"פ דמי פינוי בסך של 150,000 ₪, וכן נדחתה הבקשה להמשיך ולשלם לרוכשים דמי שכירות בסך של 15,000 ₪ לחודש, עד לפינוי הנכס על ידי המשיבים.

ב.החלטה מיום 11.7.13, המורה למבקשת לפנות את המשיבים מהנכס, בהתאם להוראות החוק והתקנות.

ג.החלטה נוספת מיום 11.7.13, שתוכנה זהה לתוכנה של ההחלטה השנייה.

2.המבקשת מונתה לכונסת נכסים מטעמו של הזוכה, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, למימוש הנכס לצורך פרעון חובם של המשיבים לבנק.

המשיבים ערבו להלוואה שנטלו משיבים 3 ו- 4 ושעבדו את הנכס בו הם מתגוררים להבטחת ההלוואה, שלא נפרעה.

תיק ההוצל"פ נפתח לפני כעשר שנים ועד עצם היום הזה לא עלה בידי המבקשת לפנות את המשיבים מהנכס.

בחודש יולי 2010 נמכר הנכס ומכירתו אושרה בהחלטה מיום 18.8.10, של כב' רשם ההוצל"פ (כתוארו אז) צ'כנוביץ אמיר.

החלטות רשמי ההוצל"פ שהורו למשיבים לפנות את הנכס לא נענו וגם פינויים בכוח שנקבעו לא בוצעו ואף התקשורת היתה מעורבת בהליך הפנוי.

יצוין למניעת כל ספק כי למרות שהבר"ע הוגשה לכאורה על ידי הזוכה הבנק, למעשה מדובר בבקשה של כונסת הנכסים.

3.המשיבים הינם אנשים מבוגרים כבני שמונים המשתכרים מקצבת זקנה ומצבם הבריאותי לא קל, המשיב סובל מאי ספיקת כליות ואי ספיקת לב, גידול ממאיר בריאות, לחץ דם גבוה, דלקת פרקים וכאבים כרוניים.

והמשיבה סובלת ממחלת ריאות קשה ומטופלת במכשירי הנשמה ואינהלציה ומרותקת באופן קבוע למיטתה.

המבקשת מציינת כי בשל המצב הרפואי לא בוצע למעשה הפינוי וסבורה כי פינוי בכוח, כהוראת הרשמת, עלול לעלות בחיי אדם.

מהחומר שבפני עולה כי המשיבים בהתנהלותם גרמו למשיכת ההליכים לפרק זמן כה גדול ובלתי סביר בהתנגדותם למכר ולפינוי, וככל שהדבר עלה בידם המשיכו להתל במערכת כולה.

בחודש ספטמבר 2011 חתמו המשיבים על הסדר פינוי בו הסכימו לפנות הנכס עד ליום 1.10.11, ומיד לאחר הפינוי יקבלו מהמבקשת סך של 150,000 ₪, למימון מגורים חלופיים.

הסדר הפינוי אושר בהחלטתה מיום 18.9.11, של כב' רשמת ההוצל"פ נעמה פרס.

למרות ההסדר לא פינו המשיבים את הנכס ומאז חלפו כבר שנתיים. לא מצאתי כל הסבר מדוע לא קוים הסדר הפינוי ומדוע לא פינו המשיבים את הנכס, כפי שהתחייבו.

אם לא די בכך הרי שבתגובתם לבר"ע הם מצטרפים לה ומסכימים להתפנות מהנכס תמורת קבלת הסכום האמור, סכום אותו הם מכנים "מקדמה", דהיינו אין זו כל דרישתם כדי להתפנות.