בנק לאומי לישראל בעמ נ' מור

החלטה

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטרות באיחור רב; לאחר הזדמנות שניתנה לה, לפנים משורת הדין, הגישה בקשה להארכת מועד.

על תגובת התובע, לא טרחה הנתבעת להגיב, למרות זכותה בדין ולמרות רשות שניתנה לה לעשות כן בסדרת החלטות שלפחות אחת מהן הומצאה לה כדין, שכן הוחזרה בציון "לא נדרש", לאחר שנשלחה למען אותו מסרה הנתבעת.

גם ההזמנה לדיון שנקבע הוחזרה בציון "לא נדרש". הזמנה נוספת, לאחר שינוי מועד הדיון, נשלחה אך טרם נתקבל עדכון מהדואר אודות גורלה.

לגוף העניין, נימוקיה של הנתבעת נשענים, בעיקר, על תחושת העוול שנגרם לה במקרה זה, בו היא נאלצת לשלם לתובע מכספה, לאור שיקים שלה האחוזים בידי התובע, לאחר שהנפרעת בשיקים, חברת "שורש", לא מילאה את התחייבויותיה כלפי הנתבעת.

אין לנתבעת הסבר של ממש לאיחור הרב (כשנתיים) בהגשת ההתנגדות, ומצד הדין אין מקום להיעתר לבקשתה להארכת מועד. לפנים משורת הדין, היה אולי מקום לשקול זאת, אם היו בפיה טענות הגנה משובחות; אלא, שעל פי החזקות הקבועות בדין, נהנה התובע ממעמד של "אוחז כשורה" בשיקים, ועל כן הוא גובר, לכאורה, על הנתבעת, ובסופו של יום, אם היתה מתבררת ההתנגדות לגופה, היתה התביעה מתקבלת, ככל הנראה.

הנתבעת לא העלתה כל טענה, שניתן היה לצפות כי יהיה בכוחה לסתור את חזקת האחיזה כשורה.

משכך, נראה כי גם לגוף העניין, סיכויי ההגנה נמוכים; ומטעם זה, אין הצדקה לפעול לפנים משורת הדין בעניין המועד, שעה שמדובר באיחור רב כל כך, ובנימוקים חלשים כל כך.

לאור כל המצטבר, ומשנראה שהנתבעת ממילא זנחה עניינה בתיק ואינה נוטלת דברי דואר, ואינה עוקבת אחר החלטות הניתנות בו, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

משנדחתה הבקשה להארכת מועד, אין מנוס אלא למחוק את ההתנגדות לגופה, וכך אני מורה. ההתנגדות נמחקת בזה. הדיון הקבוע – מבוטל.

הליכי הוצאה לפועל, ככל שעוכבו עקב הגשת ההתנגדות, יחודשו; ערבון, אם הופקד, יחולט לטובת התובע.

בשים לב להשתלשלות הדברים, לרבות תגובתו הראשונית של התובע על הבקשה להארכת מועד (ושאליה התייחסתי בהחלטתי מיום 14.12.2011), אינני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובע.

ניתנה היום, י"ג סיון תשע"ב, 03 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: