בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ג.מ.ח.ל. חברה לבניה 1992 בע"מ ואח'

החלטה

מונחת לפני בקשה למתן הוראות שהגיש כונס הנכסים, עו"ד רמי י. מנוח, בגדרה ביקש מבית המשפט לאשר תשלום מקופת כינוס הנכסים בגין הוצאות שהוצאו על ידו במסגרת תפקידו ככונס נכסים, וכן לאשר לו להעביר את כספי התמורה שהתקבלו עקב מימוש המקרקעין נושא הליך כינוס הנכסים לידי הנושה המובטח – בנק לאומי לישראל בע"מ. כונס הנכסים מדגיש בבקשתו כי כספי התמורה יועברו לידי הנושה המובטח כנגד קבלת כתב שיפוי מאת הנושה המובטח אשר יבטיח כי כספים אלה יושבו לידי כונס הנכסים עפ"י דרישתו. במסגרת הבקשה התעורר הצורך לדון גם בשאלת סמכותה של עיריית ירושלים לעכב מסירתו לכונס הנכסים של אישור הנדרש בלשכת רישום המקרקעין לצורך העברת ורישום הזכויות במקרקעין שמומשו ע"י כונס הנכסים ע"ש הקונה – חברת דירות עם בע"מ; ובסוגיית סדר הקדימות בנשייה לנוכח המחלוקת שהתגלתה בעניין זה בין הנושה המובטח לבין עיריית ירושלים.

עיקר העובדות הרלבנטיות

ביום 7.7.10 מינה מותב זה, בהסכמת הצדדים (הבנק והחייבים כהגדרתם להלן), את עו"ד רמי י. מנוח, לשמש ככונס נכסים (לעיל ולהלן: "כונס הנכסים") לצורך מימוש משכנתא שנרשמה על חלקה 154 בגוש 30073 (להלן: "המקרקעין" או "הנכס") לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ (לעיל ולהלן: "הנושה המובטח" או "הבנק").

לאחר מינויו פעל כונס הנכסים למימוש זכויותיהם של א. ארנסון בע"מ, ג.מ.ח.ל חברה לבניה (1992) בע"מ (בפירוק) ויוסף ריכטר (לעיל ולהלן: "החייבים") במקרקעין, וביום 28.5.12 נכרת הסכם מכר מותנה למכירת המקרקעין בין כונס הנכסים לבין חברת דירות עם בע"מ (להלן: "הקונה").

ביום 25.6.12 הגישה עיריית ירושלים לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לפירוקה של ג.מ.ח.ל חברה לבניה (1992) בע"מ (להלן: "העירייה", "בית המשפט של הפירוק" ו- "גמחל" בהתאמה).

ביום 19.7.12 ניתנה ע"י בית משפט זה, בהסכמת הצדדים, החלטה בגדרה אושר הסכם המכר. כן נקבע באותה החלטה כדלקמן:

"כספי התמורה שתתקבל מהרוכשת יופקדו בידיו הנאמנות של כונס הנכסים אשר ישקיעם על פי הוראות הנושה המובטח, בל"ל. ככל שתתעורר מחלוקת בין הצדדים לגבי אופן חלוקת כספי המכר – יוכרע הדבר על ידי ביהמ"ש המוסמך לכך, דהיינו – על ידי ביהמ"ש הדן בענייני הפירוק של הנתבעת 1. במידה ובקשת הפירוק תימחק או תבוטל מסיבה אחרת כל שהיא, יהיו הצדדים רשאים לפנות לבימ"ש זה בבקשה מתאימה לחלוקת כספי התמורה" (פ' הדיון מיום 19.7.12, ע' 1, ש' 26 – ע' 2, ש' 2) (ההדגשה אינה במקור – ב.א.).

ביום 25.7.12 פנה כונס הנכסים אל אגף השומה והגבייה בעיריית ירושלים בבקשה כי העירייה תנפיק עבורו אישור בדבר העדר חובות לעירייה בגין הנכס, שיופנה אל לשכת רישום המקרקעין, ואשר יאפשר את העברתו ורישומו של הנכס על שם הקונה בלשכת רישום המקרקעין (העתק מכתבו של כונס הנכסים צורף כנספח 7 לבקשה למתן הוראות).

על אף בקשה זו – נמנעה העירייה מלהמציא אישור כאמור לידי כונס הנכסים.

ביום 7.2.13, לאחר אישור הסכם המכר – נתן בית המשפט של הפירוק צו לפירוק גמחל.

טענות הצדדים

טענות כונס הנכסים

א (1) בקשה לאישור תשלום הוצאות בגין כינוס הנכסים

כונס הנכסים מבקש לאשר לו תשלום מקופת כינוס הנכסים בגין הוצאות שנגרמו לו מתוקף תפקידו ככונס נכסים של הנכס בהתאם למפורט להלן:

סך של 1,059 ₪ בגין אגרת בית משפט (שולם ביום 24.5.10);

סך של 40,890 ₪, כולל מע"מ, בגין חוות דעת שמאית של השמאי מר יוסף כהן (שולם ביום 7.9.10);

סך של 29,432 ₪ כולל מע"מ, בגין השלמה של חוות הדעת השמאית של השמאי מר יוסף כהן (שולם ביום 13.2.11);

סך של 29,348 ₪, כולל מע"מ, בגין עדכון חוות הדעת השמאית של השמאי מר יוסף כהן (שולם ביום 28.11.11);

סך של 13,224 ₪, כולל מע"מ, בגין פרסום הזמנה בעיתונים (שולם ביום 1.12.11);