בנק טפחות סניף חיפה נ' טליאנסקי ואח'

פסק דין חלקי כנגד נתבע 2

1. בפניי בקשה, לאשר להמציא לנתבע 2 – מר אלכסיי דרובינין- את כתב התביעה ואת ההזמנה לדין בדרך של תחליף המצאה.

לטענת המבקש, לצורך המצאת כתב התביעה במסירה אישית לנתבעים, שכר הוא את שירותיו של "יגאל שלום", חקירות פרטיות וביצוע צווי בתי המשפט. בעקבות חקירה שבוצעה התברר, כי נתבע 2 עזב את הארץ כבר ב- 12/6/1997.

המבקש צרף את דו"ח החוקר מיום 20/2/2008.

דיון

2. בתקנה 499 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, אשר דנה בבקשה לתחליף המצאה, נקבע :

"(א)בקשה להוראה על תחליף המצאה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לאימות הסיבה המונעת ביצוע ההמצאה בדרך שנקבעה או ראיה אחרת על כך, והמבקש לא יהיה חייב להתייצב לדיון בבקשה אלא אם כן בית המשפט או הרשם הזמין אותו להתייצב.

(ב)בית המשפט או הרשם רשאי שלא להעתר לבקשה לפי תקנת משנה (א) אם ראה מנסיבות הענין שהבקשה הוגשה באיחור בלתי סביר; לא נעתר בית המשפט או הרשם לבקשה, רשאי הוא למחוק את התביעה נגד בעל הדין שלא הומצא לידו כתב בי-דין".

3. הבקשה הוגשה באיחור בלתי סביר, ללא כל הסבר המניח את הדעת לאיחור זה.

התביעה הוגשה ב- 5/2/2008.

דו"ח החוקר יגאל שלום, נערך ב- 20/2/2008, וממנו עולה, כי הנתבע 2 עזב את הארץ ביום 12/6/1997.

מיום הגשת התביעה, או לחילופין מהיום שבו נערך דו"ח החוקר, ועד ליום הגשת בקשה דנא, לתחליף המצאה - 10/3/2011, חלפו למעלה משלוש שנים, בהם התובע נקט בחוסר מעש כנגד הנתבע 2.

טענה זו זוכה למשנה תוקף, הואיל וכבר בהחלטת כב' הרשמת פומרנץ מיום 10/1/2010 צוין, כי הנתבע 2 עזב את הארץ.

מעבר לכך, היענות לבקשה יביא להימשכות ההליכים שלא לצורך.

ביום 4/11/2010 התיק נקבע לישיבת הוכחות ליום 6/7/2011, תוך שציינתי : "בשלב זה נכון בעיני לקבוע מועד לשמיעת ראיות שכן התיק הוא משנת 2008".

בהמשך, ניתנה החלטה המורה על הגשת תצהירים בתיק.

לא ניתן כל הסבר המניח את הדעת, מדוע המבקש הגיש את הבקשה רק עתה, באיחור בלתי סביר, וזאת כאשר עובדת עזיבת הנתבע את הארץ הייתה ידועה לו לכל המאוחר ממועד בו נערך דו"ח החוקר – 20/2/2008.

סיכומו של דבר

אני מורה על דחיית הבקשה לתחליף המצאה.

בנסיבות העניין, התביעה כנגד נתבע 2 נמחקת ללא צו להוצאות.