בנק הפועלים פתח תקווה 12616 נ' ג'יימס

החלטה

זוהי בקשת רשות להגן של המבקש, כנגד תביעה שהגיש המשיב, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק") בסדר דין מקוצר על סך של 194,077 ₪.

על פי כתב התביעה, למבקש יתרת חובה בחשבון העו"ש אצל הבנק בסך של 1,738.99 ₪; וכן חוב בגין שתי הלוואות שנטל המבקש, האחת בסך של 40,000 ₪ מיום 12.9.10 והשנייה בסך של 145,000 ש"ח מיום 4.4.11.

המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן במסגרתה טען, בין היתר, כי לכתב התביעה לא צורפו מסמכים מהותיים הנדרשים לו להגנתו.

עקב כך, הגיש הבנק כתב תביעה מתוקן בצירוף מסמכים נוספים.

המבקש תיקן את בקשת הרשות להתגונן שהגיש בהתאם.

גם בבקשה המתוקנת למתן רשות להגן, חזר וטען המבקש כי הבנק לא המציא את מלוא המסמכים הנדרשים על מנת להוכיח את סכום התביעה ועל כן יש ליתן לו רשות להגן.

לטענת המבקש, הוא נטל מהבנק הלוואה בשנת 2010 בסך של כ-100,000 ₪, אשר אינה נזכרת בכתב התביעה (להלן: "ההלוואה המקורית") ואשר על מנת לפרוע אותה נטל המבקש את ההלוואה בסך של 40,000 ₪ הנזכרת בכתב התביעה. לשיטתו, מסמכי ההלוואה המקורית וכן לוח הסילוקין שלה נחוצים לצורך חישוב סכום התביעה.

כן טען המבקש כי מתדפיס תנועות החשבון מאפריל 2011 עולה כי הבנק פעל בחשבון כבתוך שלו וביצע פעולות להן לא ניתן הסבר במסגרת כתב התביעה המתוקן, ואשר מצריכות בירור עובדתי של התביעה.

בסיכומיו השיב ב"כ הבנק כי יתרת ההלוואה המקורית נפרעה על ידי הלוואה חדשה, ועל כן מבחינה משפטית ההלוואה המקורית אינה רלוונטית. לשיטתו, דפי החשבון מאפריל 2011 מעידים על כך.

דיון

הדיון בבקשה לרשות להתגונן מיועד לאפשר לאדם שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר, לזכות באפשרות להתגונן כנגד התביעה ולהיכנס לשערי בית המשפט. בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה כי הגנה אפשרית בפיו. אין בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו. אין בשלב הרשות להתגונן שקילת מהימנות או קביעת ממצאים (ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ פ"ד מ"ז(5) 133, בעמ' 138; א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) בעמ' 402-403). לשון אחרת, די אם יראה הנתבע הגנה אפשרית ומשתמעת ולו בדוחק רב על מנת להצדיק את מתן הרשות להתגונן (י.זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 677-675). הנתבע יקבל רשות להתגונן גם אם הסתפק בהעלאת טענה בע"פ נגד מסמך בכתב (ע"א 390/59 רוזינסקי נגד וייט, פ"ד יג(3) 2149).

אני סבורה כי במקרה דנן, טענת המבקש בדבר חוסר הבהירות בדבר הנעשה בחשבון העולה מדף החשבון מאפריל 2011, מעלה צורך לערוך בירור עובדתי לגבי הפעולות בחשבון באותה עת, באופן המצדיק מתן רשות להגן. הנטייה בפסיקת בית המשפט היא ככלל לתת רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה (ראו: ע"א 3300/04 צול ניהול פרוייקטים בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם בנבו,עמ' 11 וההפניות שם).

כמו כן, אני סבורה כי יש ממש בטענת המבקש אשר לפיה מסמכי ההלוואה המקורית נחוצים לשם ברור סכום חובו לבנק.

אמנם, הבנק צירף לכתב התביעה המתוקן את מסמכי ההלוואות הנזכרות בכתב התביעה, המוכיחות כי המבקש חתם על מסמכים לנטילתם. אף כעולה מחקירת המבקש בדיון מיום 13.2.13, המבקש אינו חולק על כך כי לווה כספים מהבנק וכי הוא חב כספים בגין הלוואות שנטל.

ברם, בכך לא די. העדרם של מסמכי ההלוואה המקורית כאמור, מעלים ספק באשר לסכום חובו של המבקש לבנק, ואף משום כך יש ליתן למבקש רשות להגן (ר' ההלכה שנקבעה בע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188 כי יש מקרים בהם אי המצאת מסמכים בהליך של סדר דין מקוצר יכולה להוות עילה למתן רשות להגן).

לאור האמור, ניתנת למבקש רשות להגן.

תצהיר המבקש ישמש ככתב הגנה.

הבנק ימציא למבקש את מסמכי ההלוואה המקורית, לרבות לוח הסילוקין של הלוואה זו בתוך 10 ימים מהיום.

נקבע לתזכורת צדדים ליום 10/3/13 בשעה 09:30.