בנק הפועלים סניף הנהלה ראשית נ' אדרי אהרן ראובן ואח'

פסק דין

כנגד הנתבע 3

1.התובע מבקש בתביעתו לחייב ערב להלוואה לרכישת דירה בתשלום יתרת החוב של החייבים העיקריים לאחר שמומשה דירתם. הנתבע טוען לפטור מערבותו נוכח הפרת חובותיו של התובע כלפיו הן באי גילוי מלא תנאי הערבות והן בהעדר מסירת הודעה על אי עמידת החייבים העיקריים בפירעון ההלוואה.

רקע

2.הנתבעים 1-2 (להלן: "החייבים העיקריים") התקשרו עם התובע בהסכם הלוואה בחודש נוב' 97' וקיבלו לאורו הלוואה בסך של 260,000 ₪ (להלן: "ההסכם").

3.עפ"י ספרי התובע, לא שילמו החייבים העיקריים את מלוא חובם בגין ההלוואה, ונותרו חייבים סך של 134,366 ₪ נכון ליום 1.10.07.

4.התובע פתחה בהליכי הוצל"פ כנגד החייבים העיקריים למימוש נכס ששימש כבטוחה להלוואה ושנמכר בסכום שלא כיסה את מלוא החוב.

5.ביום 13.2.05 ניתנו צווי כינוס בפש"ר כנגד שני החייבים העיקריים, ולפיכך הגישה התובע את התביעה גם כנגד הנתבעים 3 ו-4 (להלן: "הנתבעים") שערבו להלוואה.

לטענת התובע, בהתאם להוראת סעיף 17ג' (ב)(1) לחוק הערבות חשכ"ז-1967 (עפ"י התיקון מתשנ"ב וטרם התיקון משנת תשנ"ח), ניתן לתבוע את הנתבעים עפ"י ערבותם, ועליהם לשאת במחצית חובם של החייבים העיקריים כשהוא משוערך עפ"י תנאי ההסכם הנ"ל.

6.שני הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן, אולם רק בקשתו של הנתבע 3 (להלן: "הנתבע") התקבלה בטענות בדבר הפרות של חובת הגילוי, חובת תום הלב, וחובת הקטנת הנזק מצד התובע. הטענה בדבר העדר מיצוי ההליכים כנגד החייבים העיקריים נדחתה.

המחלוקת

7.לנוכח טענות ההגנה של הנתבע בגינן קיבל רשות להגן, נסובה המחלוקת בשאלת הפרת חובותיו של התובע כלפי הנתבע בכל תקופות הזמן הרלבנטיות, הן במעמד החתימה על מסמכי הערבות, הן במהלך פירעון ההלוואה ע"י החייבים העיקריים והן בהליך מכירת הנכס.

במאמר מוסגר יצוין, כי טענתו של הנתבע בדבר השפעת ביטול הליכי הפש"ר כנגד החייבים העיקריים נדחתה ע"י כב' הרשם ועל כן בהעדר הגשת ערעור על הקביעה הנ"ל ,אינני נדרשת לה.

טענות הצדדים

8.לטענת ב"כ התובע יש לחייב את הנתבע במלוא החוב, וזאת בהעדר טענת הגנה ראויה שיש לנתבע כנגד חיובו עפ"י כתב הערבות. וזאת מכמה טעמים:

ראשית, הנתבע אינו יכול להתכחש לערבותו משידע כי הגיע לסניף התובע ע"מ לחתום על כתב ערבות. הוא גם הודה, כי קיבל טפסי ערבות מהחייב העיקרי ע"מ לחתום עליהם בסניף קרוב למקום מגוריו.

שנית, הואיל והסכם ההלוואה נחתם בשנת 97', וטרם התיקון לחוק הערבות מ-14.5.98 לא היתה חובה להמציא לערב את מסמכי ההלוואה או הערבות, מה גם שכאמור המסמך היה בידיו עובר להגעתו לסניף.

שלישית, חתימת הנתבע לא נעשתה במחטף והוא חתם על מספר מסמכים מלבד כתב הערבות כמו ההתחייבות לרישום משכנתא.

רביעית, הסכם ההלוואה היה מפורט ובו צוינו שיעורי ההלוואה והריבית, ואילו הנתבע, שהיה אז כבר בוגר מס' שנות לימוד באוניברסיטה, יכול היה בנקל להבינו.

חמישית, עפ"י דו"ח כונסת הנכסים שטיפלה במכר נכס המקרקעין נראה כי הליך המכר אושר ע"י ר' ההוצל"פ ונעשה על פי דין. כמו כן, תקופת מימוש הנכס היתה סבירה במיוחד נוכח תחילת המועד שבו ניתן היה לפתוח בהליכי הוצל"פ למימוש.