בנק הפועלים סניף בית אסיה נ' בן אור ואח'

החלטה

1.בקשת המבקשים לגילוי מסמכים ספציפי ובהתאם דחיית המועד להגשת תצהירי המבקשים עד לאחר המצאת המסמכים המבוקשים היא הבקשה נשוא החלטה זו.

2.לענין גילוי המסמכים הספציפי – בהתאם לפסיקה תנאי לדרישת הגילוי הוא שהמסמכים יהיו רלוונטיים לנושא התביעה. הפרשנות הניתנת לתנאי זה היא פרשנות מרחיבה, וכוללת גם סוג מסמכים שתועלתם להליך אינה וודאית ואף עקיפה, גם בהתחשב בשלב המקדמי שבו מבוקש הגילוי. עם זאת, במסגרת הפרשנות המרחיבה עדיין יש לתת את הדעת לסוגיית ההכבדה הבלתי סבירה המצמצמת את היקף הזכות לגילוי מסמכים אפילו כשמדובר במסמכים רלוונטיים. ככל שמדובר במסמך שחשיבותו לבירור המחלוקת רבה, כך קיימת הצדקה לגילויו אפילו כרוך הדבר בהכבדה (רע"א 9322/07).

3.על בסיס ההלכה הנוהגת ולאחר שעיינתי במסמכים, בחנתי את עובדות כתב התביעה ונתתי דעתי לטענות הצדדים ושקלתי את מידת הרלוונטיות של המסמכים נשוא הבקשה, ראיתי לקבל חלק מהבקשה.

4.מסמכים א'-ד' לבקשה- המסמכים המבוקשים הם מסמכים שונים מתוך תיק הכינוס של החברה (פש"ר 2422/08) שנכנסה להליכי כינוס ולחובותיה ערבו המבקשים.

לציין כי אין מחלוקת בין הצדדים שלמבקשים הומצא יפוי כח ובאמצעותו יכולים היו לצלם את המסמכים המבוקשים מתיק הכינוס; אלא שהמבקשים עומדים על כך שהבנק ימציא להם את המסמכים, ונראה לכאורה כי כל מטרת המבקשים היא לסרבל את ההליכים בתיק דנא.

לטעמי אין הדרישה של המבקשים במקומה וככל שנמסר למבקשים יפוי כח לצלם כל חומר בתיק הכינוס היה עליהם לעשות כך זה מכבר והעובדה כי לא ניצלו את הזכות שניתנה להם עומדת בעוכריהם ומעידה כי אין להם צורך ממשי במסמכים אלה וההתעקשות לקבל את המסמכים דווקא מהבנק ולא מתיק הכינוס נועדה להכביד בלבד; בודאי אין למבקשים זכות קנויה לקבל אורכה להגשת התצהירים ומשכך שבעתיים לא ברור מדוע לא ניצלו את הזכות לצלם את החומר, ככל שאכן הם זקוקים לו להגנתם, אלא עותרים עתה להארכת מועד להגשת התצהירים.

נוכח האמור לעיל, הבקשה ביחס למסמכים א-ד נדחית.

מסמך ה' לבקשה– המסמכים המבוקשים הם צ'קים שהוחזקו בידי הבנק מיום מינוי כונס הנכסים.

מהמסמכים המונחים בפני עולה כי הצ'קים נחלקים לשלוש קבוצות.

האחת, צ'קים שהוגשו לביצוע בהוצאה לפועל (מכח אחיזה כשורה של הבנק), לגביהם העביר הבנק למבקשים תדפיסים של כלל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו בגין צ'קים אלה ומשכך אני סבורה כי ניתן להסתפק בתדפיסים אלה.

הקבוצה השנייה מתייחסת לצ'קים סחירים שהבנק החזיק בהם ונפרעו – גם לגביהם העביר הבנק דו"ח המפרט את סטאטוס הצ'קים וכן תדפיס חשבון בנק; מסמכים אלה מצביעים על סכומי הצ'קים שתמורתם הופקדה לחשבון החברה בבנק ומשכך, נחה דעתי כי ניתן להסתפק ברשומות אלה ואין צורך להציג את הצ'קים.

בקבוצה הצ'קים השלישית נמנים צ'קים לא סחירים. המבקשים טוענים, בין היתר, שלא ברור מדוע הבנק לא העביר את הצ'קים למפרק החברה לצורך הליכי גבייה נגד מושכי הצ'קים ומשכך הם מבקשים לקבל את העתקי הצ'קים כדי לבחון מדוע חוללו, על ידי מי חוללו ואילו פעולות, אם בכלל, ננקטו לשם גביית תמורתם.

טענות הבנק מתייחסות בעיקרן לעובדה שלמבקשים אין זכות לקבל הצ'קים לידיהם (בהיותם בטוחה לחובותיהם) וככל שקיימת זכות כאמור, היא נתונה למפרק החברה.

לא מצאתי צורך ממשי להציג את הצ'קים ומאידך לאחר שעיינתי בתגובת הבנק אני סבורה כי במקרה זה הגם שהרלוונטיות להציג הצ'קים היא עקיפה הרי מצאתי לאפשר למבקשים לקבל עותק מהצ'קים הללו ואת טענותיהם לענין הצ'קים יוכלו לטעון בגוף הדיון ככל שהטענות יהיו רלוונטיות.

אני מורה לבנק להמציא לידי המבקשים את העתקי הצ'קים הלא סחירים, השייכים לקבוצה השלישית, וזאת תוך 10 ימים מהיום.

מסמך ו' לבקשה– המסמכים המבוקשים הם פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה שהתקיימו בבנק.

לטענת המבקשים מתייחסים חלק מהפרוטוקולים לישיבות בהם נכחו ומשכך זכותם לקבל את הפרוטוקולים.

אשר לפרוטוקולים המשקפים ישיבות הנהלה בהן נכחו המבקשים אני סבורה כי נוכחות המבקשים בישיבות אלה מצדיקה העברת עותק הפרוטוקולים גם אליהם, וראוי היה להעביר את הפרוטוקולים למבקשים עם סיום הישיבה; ממילא אין פרוטוקולים אלה "מסמך פנימי" כלפי המבקשים שהשתתפו באותן ישיבות; המבקשים יפרטו לבנק את תאריכי הישיבות בהן השתתפו והבנק יעביר להם עותק מהפרוטוקולים לגבי הישיבות שמועדיהם יפורטו כאמור.

אשר לפרוטוקולים של ישיבות בהן לא נכחו המבקשים, אני מקבלת את עמדת הבנק כי מדובר במסמך פנימי ולא מצאתי לחייב את הבנק לגלות את המסמכים הללו בעיקר כשהמבקשים לא סיפקו טעם בקשתם.