בנק הפועלים בע"מ נ' עו"ד מור נרדיה ועו"ד עמית לדרמן - נאמנים ואח'

           לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט עאטף עיילבוני) בפר"'ק 29526-10-16 ובפר"ק 64279-11-17 מיום 29.4.2018. במסגרת ההחלטה, נקבע כי אין מקום בשלב הזה להיענות לבקשת המבקש להורות על אכיפת שעבודים ומינוי כונס נכסים קבוע על הנכס בפרויקט "שער העיר" באום אל פאחם. עם זאת נקבע כי יעוכבו הליכי מימוש הנכס ב-6 חודשים בלבד ובכפוף להפקדת בטוחה על ידי המשיבים 11-8 בסך של 1,000,000 ש"ח להבטחת נזקים שעשויים להיגרם למי מהצדדים כתוצאה מעיכוב המימוש.

רקע והליכים קודמים

1. המשיבה 2, חברת בני בכר זועבי חברה לבניה בע"מ (להלן: "חברת זועבי" או "החברה"), היא חברה הפועלת, בין היתר, בתחום יזמות נדל"ן, פיתוח, תשתיות ועוד. לאור מצבה הכלכלי, ביום 26.10.2016 ניתן צו הקפאת הליכים נגדה והמשיבים 1, עו"ד מור נרדיה ועו"ד עמית לדרמן, מונו כנאמנים של החברה (להלן: "הנאמנים"). ביום 26.10.2017 אושר הסדר נושים לחברת זועבי ובעליה, המשיבים 20-12 (להלן, יכונו יחדיו: "יחידי זועבי").

2. אחד מנכסי חברת זועבי הוא הנכס בפרויקט "שער העיר" באום אל פאחם הידוע כגוש 20543 וחלקה 47 (להלן: "הנכס") עליו נסבה המחלוקת בענייננו.

           המשיבים 11-8 (להלן, יכונו יחדיו: "חמודה") ויחידי זועבי מחזיקים במשותף במשיבה 7, א.ח.ח נכסים והשקעות בע"מ (להלן: "החברה המשותפת"). חמודה טוענים כי לחברה המשותפת יש זכויות בנכס אשר מוחזקות בנאמנות על ידי חברת זועבי מכוח הסכם נאמנות שנערך בין החברה המשותפת לבין חברת זועבי בשנת 2008 (להלן: "הסכם הנאמנות"), וכי משיב 6, מר שמעון סיבוני (להלן: "סיבוני"), מחזיק בזכויות הנותרות בנכס.

           המבקש, בנק הפועלים בע"מ (להלן: "המבקש" או "הבנק"), העמיד לחברה אשראים לצורך בניית הנכס וכנגדם חברת זועבי יצרה לטובתו אגרות חוב מובטחות בשעבודים קבועים מדרגה ראשונה להבטחת כלל חובותיה של החברה כלפי הבנק.

3. קדמה לבקשה דנן (בקשה מספר 60 בהליך) בקשה קודמת של הבנק שהוגשה ביום 25.12.2016 לפיה יש לאכוף את השעבודים ולמנות כונס נכסים על הנכס (להלן: "הבקשה הראשונה לאכיפת השעבודים"). בקשה זו הוגשה בהסכמת הנאמנים. ביום 10.1.2017 גיבשו הצדדים הסכמות שקיבלו תוקף של החלטה לפיהן הנאמנים ובאת כוח הבנק, הם המשיבים 5-3, ימונו יחדיו לשם ניהול הנכס (להלן: "המנהלים המיוחדים") ובמקביל סיבוני יסייע ללא תמורה בהפעלת הנכס ויעמיד כל מידע נדרש לרשות בעלי התפקיד. כתוצאה מכך, עוכבה הבקשה הראשונה לאכיפת השעבודים.

4. ביום 19.4.2017 הגישו המנהלים המיוחדים דו"ח ובקשה לבית המשפט קמא אשר במסגרתה ביקשו, בין היתר, לפרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס. ביום 28.6.2017 התיר בית המשפט קמא למנהלים המיוחדים לפעול לצורך פרסום הנכס למכירה וקבע כי הם יהיו רשאים למכור את הנכס בכפוף, ולאחר, קבלת אישור בית המשפט קמא. בנוסף, נקבע כי הטענות בדבר זכויותיהם של הצדדים בנכס "נשמרות והן תיבדקנה ותוכרענה וההכרעה תחייב לגבי חלוקת הכספים שתתקבל ממכירת הנכס". עוד הורה בית המשפט קמא על עיכוב המכר למשך 45 יום לצורך מתן אפשרות לחמודה ו/או לסיבוני להגיש ערעור על החלטה זו. ואכן, על החלטה זו הוגשו בקשות רשות ערעור על ידי חמודה (רע"א 7158/17) ועל ידי סיבוני (רע"א 5854/17) אשר נמחקו בשלב מאוחר יותר בהסכמת הצדדים (ביום 13.6.2018 וביום 7.11.2017, בהתאמה).

5. ביום 13.9.2017 הגיש הבנק, בהסכמת הנאמנים, בקשה לחידוש הבקשה הראשונה לאכיפת שעבודים ולמינוי כונס נכסים (להלן: "הבקשה השנייה לאכיפת שעבודים"). בקשה זו הוגשה, לטענת הבנק, בעקבות מספר אירועים שכולם יחד מצדיקים את מימוש השעבודים בעת הזו, ובכללם: קריסת החברה, מינוי הנאמנים לחברה, מינוי מנהלים מיוחדים לפרויקט, היעדר מקורות להחזר האשראי שהועמד על ידי הבנק, קושי בייצוב הפרויקט ובתשלומי שוכרים.