בנק המזרחי סניף רעננה נ' ביצוע א.מ.ש עפר ופיתוח בע"מ ואח'

החלטה

המבקש הוא הנתבע מס' 2 בתביעה שהוגשה על ידי הבנק התובע [ להלן: "הבנק" ] נגד החברה הנתבעת מס' 1 [ להלן: "החברה" ] ב"סדר דין מקוצר" וזאת עקב חוב החברה בחשבונה בבנק וערבותו של המבקש; בבקשתו למתן רשות להתגונן נשוא החלטה זו אין המבקש חולק על ערבותו לבנק ו/או על חוב החברה, למעט שתי טענותיו שלהלן.

טענה ראשונה של המבקש היא שהוא נדרש לפתוח תכנית חסכון בתמורה לאשראי שקבל מהבנק, דבר המהווה "התניית שירות בשירות" האסורה לפי סעיף 7(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א – 1981.

לפי המבקש, הדרישה הופנתה אליו בחודש מרץ 1998 [ סעיף 3.1 לתצהירו התומך בבקשה ] אולם בחקירתו הנגדית של המבקש התברר כי התכנית נפתחה עוד בשנת 1996 אלא שלטענתו נפתחה אז בהפקדות חודשיות נמוכות ואילו החל מ 3/98 נדרש להפקיד סכומים חודשיים בסכום של -.750 ש"ח לחודש.

מומחה מטעם הנתבע, הכלכלן מר אברהם לזר [להלן: "המומחה" ], קבע [ סעיפים 9 עד 12 לחוות דעתו ] כי לתובע נגרם נזק בשיעור של כ -.12,000 ש"ח בהפרשי ריבית בין הריבית שצברה התכנית שנכפתה עליו כאמור לעיל ובין שיעור הריבית בו חוייב חשבון החברה [ בהנחה שיש לראות את הקשר הדברים בין חשבונו וחשבון החברה כנתון ].

חישוב זה אינו נכון הואיל והמומחה לא היה ער לכך ששיעורי ההפקדה החודשיים בשנים שקדמו לשנת 1998 היו נמוכים ולא היו קשורים להתניית השירות בשירות הנטענת.

אמנם בחקירתו החוזרת אמר המומחה שאת החישוב הנ"ל בחוות דעתו עשה החל משנת 1998 אולם הדבר סותר בעליל את האמור בחוות הדעת עצמה לפיה חישובי "הביטולים" נעשו על ידיו החל מיום 14.7.96.

עניין אחר נוגע לטעויות כביכול שמצא המומחה בחשבון החברה; בסעיפים 13, 14 לחוות הדעת, "מצא" המומחה כי הבנק פרע הלוואה בסכום של 124,726.23 ש"ח וחייב את החשבון, ומיד ארבעה ימים לאחר מכן חזר וחייב את החשבון בסכומים של -.106,217 ש"ח ו -.30,514 ₪ בעין אותה הלוואה.

עיון בדף החשבון הרלבנטי מצביע על כך שהמומחה לא הביא בחשבון גם זיכוי מידי שנעשה לסכום הראשון, כך שלמעשה אין במקרה זה חיוב כפול ובכך נשמט בסיסה של חוות דעת המומחה [ ראה עדות המומחה בעמ' 8 לפרוטוקול סוף חקירתו הנגדית ].

מקובל להניח שדי בכך שמומחה חשבונאי טעה טעות אחת [ וככל הנראה הכוונה היא לטעות קונצפטואלית ] בחוות דעתו כדי להביא לאיונה של חוות הדעת כולה [ ע"א 424/86 נאות מרינה בת ים בע"מ ואח' נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פד"י מג2 עמ' 355 בעמ' 389; רע"א 564/89 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. טוביה מלקולם ואח', פד"י מד1 עמ' 485; ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ ואח' נ. בנק למסחר בע"מ פד"י מז5 עמ' 133 וכן ע"א 7085/98 סריגי ציביאק בע"מ (בפירוק) נ. בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' פד"י נו6 עמ' 493 בעמ' 519, 520 ].

במקרה זה, לא טעות אחת נפלה אצל המומחה, ואפילו לא טעות אחת קוצפטואלית; בסיסה של חוות הדעת הופרך.

אין למבקש הגנה ראויה ועל כן לא תנתן לו רשות להתגונן.

הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות הבקשה, לרבות שכ"ט עו"ד הבנק, בסכום כולל של -.2,000 ₪ ומע"מ בצרוף ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ד אייר תש"ע, 28 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: