בנק המזרחי בע"מ נ' מ. יום טוב גינון ופיתוח (2005) בע"מ

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, וכן התנגדות לביצוע שטרות.

במסגרת הבקשה להארכת המועד, טענה המבקשת, כי האזהרה הומצאה בכתובת ביתו של בעל המניות והועברה באיחור על ידו לידיו של מנהל החברה, המצהיר מטעמה.

לטענת המצהיר, משהתקבלה בידיו האזהרה, פנה לבעלי המניות והמנהלים של חב' כלנית עבודות גינון אחזקות ופיתוח בע"מ (להלן: "כלנית"), הנפרעת, לצורך בירור העניין, ואלו התחייבו בפניו כי הם מטפלים בדבר. לטענתו, ההתחייבות האמורה חזרה על עצמה פעם אחר פעם, כשאלו מתחייבים בכל פעם כי ההמחאות נשוא בקשת הביצוע יוחזרו לידיו מבלי שיהיה צורך לפרוע אותן, שכן החוב כלפי המשיב מוסדר על ידם.

לשיטתו, משהוברר לו כי אין דברים בגו, וכי בעלי כלנית אינם יכולים או רוצים לקיים את התחייבותם זו, פנה לבא כוחו לצורך טיפול בעניין.

לטענתו, האיחור בהגשת ההתנגדות, נובע ממשיכת הזמן על ידי בעלי כלנית.

לגופם של דברים טענה המבקשת, כי את ההמחאות נשוא התיק מסרה לידי כלנית כמפרעות על חשבון עבודות שהתחייבה כלנית לבצע עבורה כקבלן משנה, עבודות אותן לא השלימה כלנית מפאת קשייה הכלכליים, ואשר אותן נאלצה להשלים המבקשת באמצעות עובדיה של כלנית, על מנת שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי המזמינה.

לטענת המבקשת, הוזמנה לבצע עבודות גינון ותחזוקה מטעם עיריית נס ציונה, ולצורך השלמת העבודות העסיקה את חברת כלנית כקבלן משנה, כאשר חברת כלנית היא זו שהעסיקה את העובדים במקום והזמינה סחורה מספקים לצורך ביצוע העבודות.

את ההמחאות נשוא התיק מסרה, לשיטתה, כמפרעות על חשבון התחייבויותיה כלפי כלנית בגין עבודות שהיה על כלנית להשלים, וזאת נוכח בקשתה של כלנית לקבל מפרעות.

המצהיר מטעם המבקשת הסביר במהלך החקירה, כי כלנית היתה קבלן משנה של המבקשת משך תקופה של מספר שנים, וביניהן התקיימו יחסים ארוכי טווח המבוססים על אמון הדדי.

לימים, מבהיר המצהיר, נקלעה כלנית לקשיים כלכליים אשר מנעו ממנה את היכולת לשלם שכר לעובדיה ולשלם לספקים עבור סחורה שסופקה לצורך ביצוע העבודות בנס ציונה.

משראתה המבקשת כי כלנית אינה עומדת בהתחייבויותיה, וכי אין תמורה להמחאות שמסרה, הגיעה לסיכום עם כלנית לפיו ההמחאות יושבו לידיה ולצורך השלמת העבודות, לשם עמידה בהתחייבויותיה של המבקשת כלפי המזמינה ועל מנת שלא תמומש הערבות הבנקאית שמסרה המבקשת להבטחת עמידתה בהתחייבויות כלפי המזמינה - תשלם המבקשת את התשלומים לספקים ולעובדים עד להשלמת העבודה.

במסגרת החקירה הוצג הסכם שנערך בין המבקשת לבעלי כלנית, ובמסגרתו הוסכם, טרם ביצוע התשלומים לעובדים ולספקים, כי ההמחאות נשוא תיק זה תבוטלנה.

המצהיר נשאל האם לבסוף הושלמה העבודה, והסביר שהעבודה הושלמה בזכות התשלומים שביצעה המבקשת לעובדים ולספקים של כלנית, יחד עם זאת, אין חולק כי זו הושלמה.

במהלך הסיכומים ביקש המשיב להציג את העובדות משל מדובר בטענת קיזוז, שכן, העבודה הושלמה ויש לראות את הנפרעת כמי שעמדה בהתחייבויותיה, ועל כן, ככל שנעשה קיזוז על ידי תשלום לעובדים ולספקים במקום הנפרעת, הרי שטענה זו יכולה לעמוד רק כלפי הצד הקרוב לשטר.

בשלב זה של הדיון אינני בוחנת הכיצד תוכיח המבקשת את טענותיה, יחד עם זאת, אינני סבורה כי מדובר בטענת קיזוז במובנה הקלאסי, שכן למעשה ההסכם שנערך בין המבקשת לבעלי כלנית מלמד, כי ההסכמה ביחס לביטול ההמחאות לא ניתנה בכפוף לקיומו של תנאי כלשהו דוגמת תשלום לעובדים ולספקים. מדובר בהסכמה הנובעת מהפרת ההסכם על ידי כלנית, הסכמה העומדת לבדה ויש בכך כדי לתמוך בגירסה כי למעשה לא ניתנה תמורה בעד השטרות ואין בתשלום לעובדים ולספקים ובהשלמת העבודה על ידם משום התמורה עליה הוסכם מלכתחילה.

המצהיר גרס כי למעשה מעת שקרסה כלנית לקחה על עצמה המבקשת לבצע את העבודות בעצמה, תוך שהיא מעסיקה את עובדיה לשעבר של כלנית, משלמת את משכורותיהם והכל במטרה לעמוד בהתחייבויותיה שלה כלפי המזמינה.

אם יש ממש בטענה שמדובר למעשה בכשלון תמורה, כטענת המבקשת, הרי שמדובר בטענה טובה העומדת למבקשת כלפי הצד הקרוב לשטר, וככל שלא יראו במשיב משום מחזיק כשורה או אוחז בעד ערך, בתנאים המתאימים, הרי שטענה זו יכולה לעמוד גם כנגד המשיב דכאן.

בשלב זה של הדיון, אין ביהמ"ש בוחן את שאלת זכותו של המשיב בשטר, ואין זה רשאי להעלות גירסה עובדתית מטעמו בנוגע לזכויותיו בשטרות.

הנה כי כן נמצא כי בשלב זה של הדיון טענות ההגנה שהועלו מטעם המבקשת, ובמיוחד ברמת הפירוט בה הועלו, יש בהן כדי לשמש הגנה ראויה כנגד התובענה השטרית דנן.