בנק דיסקונט סניף רחובות נ' ט'ורגמן

החלטה

החלטה זו הינה בבקשת התנגדות לביצוע תובענה לסכום כסף קצוב ע"ס 38,338 ש"ח.

רקע:

1. המבקש ניהל אצל הבנק (המשיבה) חשבון בנק פרטי מס' 291145 בסניף דרך שלמה תל אביב – 017 (לשעבר (חשבון מס' 71145 סניף גבעת הרצל), אשר בגינו הוגשה התביעה בתיק זה. (להלן:"החשבון הפרטי").

כמו כן, ניהל המבקש אצל המשיבה חשבון עסקי נפרד.

טענות המבקש:

2.המשיבה הפרה את יחסי האמון שקיימים בין לקוח- בנק שהתנהלו בין הצדדים במשך שנים, באופן חד צדדי שינתה את תנאי החשבון העסקי וקבעה תנאים חדשים מאלה שהיו נהוגים עם המבקש במשך שנים רבות.

3. בין המבקש כלקוח לבין הבנק –המשיבה היו יחסי אמון, כך ניתנה למבקש במסגרת החשבון העסקי הלוואה בסך 120,000 ₪ לסגירת החשבון בלא שניתנו לבנק בטחונות כלשהם.

4. בחשבון הפרטי נשוא התביעה היתה למבקש מסגרת אשראי של 25,000 ₪, אך הבנק לא מנע מהמבקש לחרוג ממסגרת זו, ואפשר למבקש להגיע לחריגה ממוצעת של 35,000 ₪.

5.הבנק חייב את המבקש בעמלות החזר חיוב של 68 ₪ בכל פעם, סה"כ 748 ₪, סכום מאוד גבוה מעל המקובל.

דיון ומסקנות:

6. לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשת ההתנגדות, שמעתי חקירתו הנגדית של המבקש ועיינתי בסיכומים בכתב אשר הוגשו מטעם הצדדים, ההתנגדות נדחית מהנימוקים שיפורטו להלן.

7. אשר לטענת המבקש בענין ההלוואה ע"ס 120,000 ₪, הצדדים אינם חלוקים כי זו ניתנה בחשבון העסקי ולא בחשבון הפרטי נשוא תובענה זו . (עמ' 1 ש' 10-12 לפרוטוקול הדיון).

8. המבקש טוען בבקשתו כי הבנק שינה לאחר שנים של פעילות באופן חד צדדי וללא הסכמתו תנאים חדשים מאלה שהיו נהוגים.

הלכה היא כי על המבקש החובה להכבד ולפרט הגנתו ואין די בהעלאת טענה כללית ללא פירוט עובדתי.

המבקש אינו מפרט בתצהירו מהם אותם שינויים שבוצעו ע"י הבנק באופן חד צדדי, למעט הטענה לענין החריגה ממסגרת האשראי אליה אתייחס בהמשך.

בהעדר פירוט דינה של טענה זו להידחות.

9. המבקש טוען כי היתה בחשבון הבנק מסגרת אשראי של 25,000 ₪ אולם הבנק לא מנע מהמבקש להגיע לחריגה ממוצעת של 35,000 ₪, אולם בשלב מסוים שינה הבנק התנהלותו והגביל פעילותו של המבקש למסגרת האשראי המאושרת דבר שהוביל להחזרת חיובים והגשת התביעה.

המבקש מפנה בעניין זה לדפי חשבון שצרף לבקשתו.