בנק דיסקונט סניף בת ים נ' קומפורטי

החלטה

1.התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר, בגין יתרת חוב של הנתבע בחשבון הבנק.

על פי תביעת התובע, ביום 27/04/09, יתרת החוב בחשבון הנתבע עמדה על סך 63,640.10 ₪, ולמרות דרישת התובע, לא פרע הנתבע את החוב.

התובע צירף לתביעתו את מסמכי פתיחת חשבון הבנק כנספח א', את דף החשבון של ספרי התובע ובו פירוט יתרת החשבון כנספח ב', את אישור התובע בעניין הספרים כנספח ג', ואת אישור התובע על גובה הריבית כנספח ד'.

2.הנתבע הגיש בקשה למחיקת כותרת, וכן בקשה לרשות להגן כנגד התביעה.

הנתבע טוען כי הבנק לא פירט בצורה נאותה ממה מורכב החוב של הנתבע, וכי כתב התביעה לא נוקב בסכום הריבית, בו חויב חשבון הנתבע לאורך כל התקופה.

עוד טוען הנתבע, כי הבנק לא הביא בכתב התביעה שום ראייה בדבר תקרת האשראי המאושרת לנתבע, כך שלא ניתן לדעת על אלו סכומים חושבה ריבית רגילה, ועל אלו סכומים חושבה ריבית חריגה.

לגופו של עניין, טען הנתבע, כי לצורך פירוט טענותיו בנדון זקוק הנתבע לדפי החשבון, הסכמי הקצאת אשראי, ומסמכים נוספים, ופנה במכתב דרישה לבנק לקבלת כל המסמכים.

הנתבע טוען, כי הבנק נהג בחוסר תום לב בוטה ובניגוד למוסכם, וסירב להנפיק לנתבע פנקסי שיקים מזה כשנתיים ימים, למרות שהיו בידי הבנק בטחונות רבים של הנתבע.

עוד טוען הנתבע, כי על הבנק היה לממש את פיקדונות ניירות ערך, שהיו בחשבון זה מכבר, ולו היה הבנק פועל בתום לב, כמתחייב מהמוסכם בין הצדדים, ומזרים את תמורת הפיקדון שהיו בחשבון הבנק של הנתבע במועד, לא היה חשבון הנתבע חורג מהמסגרת המאושרת.

בהתאם להסכם של הנתבע עם הבנק, הייתה לנתבע מסגרת אשראי מאושרת כוללת בסך 100,000 ₪, מגובה בביטחונות.

הנתבע טוען כי במעשיו אלו של הבנק , החורגים מכל אמת מידה סבירה, שבנק זהיר וסביר היה נוהג לפיה, גרם הבנק בהתנהגותו לכך שהנתבע לא יכול לעשות שימוש בחשבונו.

עוד טען הנתבע כי הוא כופר בנכונות הסכום הנתבע על ידי הבנק.

הנתבע גם הוסיף וטען כי הבנק הפר את הוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א - 1981, ובמיוחד את סעיפים 3 ו- 4 לחוק, וכן את תקנות 1,2,3 ו – 7 של תקנות כללי הבנקאות (שירות ללקוח) וגילוי נאות ומסירת מסמכים, תשמ"ג – 1983.

בדיון, נחקר הנתבע על תצהירו, וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.

3.לאחר ששמעתי את עדות הנתבע, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ובסיכומי הצדדים, אני קובעת כי דין הבקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להגן – להדחות.

לעניין הבקשה למחיקת כותרת, התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, כשהיא נתמכת בנספחים, המאפשרים הגשת התביעה בסדר דין מקוצר, ומכל מקום, ראשית ראייה בעניין התביעה, בוודאי שיש בנספחים שצורפו.

הבנק התובע, צירף הן את מסמכי פתיחת החשבון, הוא ההסכם בין הצדדים, והן את דף החשבון, המתנהל אצל הבנק, וכן את אישור הבנק לגבי הספרים שהוא מנהל והריבית הנגבית בחשבון.

די בכך, כדי להקים ראשית ראייה, על מנת לאפשר הגשת התביעה בסדר דין מקוצר. על כן, הבקשה למחיקת כותרת – נדחית בזה.

לעניין הבקשה למתן הרשות להגן, טענות הנתבע בתצהירו אינן מגלות הגנה אפשרית כנגד התביעה.