בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' פבלוב ואח'

החלטה

הבנק – התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד חתנה של המבקשת – הנתבע 1, נגד בתה של המבקשת – הנתבעת 2, ונגד המבקשת – הנתבעת 3.

ביום 22.4.10 ניתן פסק – דין נגד שני הנתבעים בהעדר בקשת רשות להגן מטעמם.

על – פי כתב – התביעה חתמה הנתבעת 3 על כתב – ערבות מיום 22.12.08 לחובות הנתבעים 1,2 לבנק. הערבות היא מתמדת לכל חוב מוגבלת בסכום של 80,000 ₪ צמודה למדד בתוספת ריבית.

בחשבון העו"ש של הנתבעים נוצרה יתרת – חוב משמעותית והם ביקשו להגיע להסדר לפרעון חובם.

הסדר פרעון החוב נחתם ביום 20.10.08.

ביום 17.11.08 נטלו הנתבעים 1,2 הלוואה לא צמודה בסך 50,000 ₪ אשר היתה אמורה להיפרע

ב – 60 תשלומים חודשיים שווים ורצופים.

הנתבעים לא עמדו בתשלומי ההלוואה, ותביעת הבנק מוגשת בגין יתרת – חובם בחשבון העו"ש, ובחשבון התמורה – יתרת חוב ההלוואה.

לכתב – התביעה צורפו הנספחים הבאים:

1.העתקי הבקשה לפתיחת חשבון וקביעת תחומי פעילות והסכם התנאים הכלליים.

2.העתק כתב – ערבות חתום ע"י הנתבעת 3.

3.העתק הסדר פרעון החוב.

4.העתק הבקשה לקבלת הלוואה.

5.דף חשבון התמורה המראה את יתרת – החוב בהלוואה.

6.דף חשבון המראה את יתרת החוב בחשבון העו"ש.

7.אישור הבנק על נכונות דפי החשבון.

8.אישור על גובה הריבית המירבית.

9.מכתבי ב"כ הבנק לנתבעים.

בתצהיר התומך בבקשתה למתן רשות להתגונן טוענת המבקשת כי על – פי בקשת בתה – הנתבעת 2, היא ניגשה לסניף הבנק כדי לחתום על ערבות להוצאת כרטיס אשראי לבתה.