בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' מורדוך ואח'

פסק דין

תביעה זו הוגשה נגד הנתבעים כמי שערבו לחובו של בשור ירון אשר ניהל חשבון בסניף מרכז כלל (159) של התובעת. הערבות לפי הנטען בתביעה היא להלוואה על סך 30,000 ₪ שקיבל מר בשור לפי הסכם מיום 13.9.98.

בעקבות פיגור בתשלומי ההלוואה נפרעה יתרת ההלוואה שלא שולמה לחשבון העו"ש של מר בשיר ביום 30.3.00. התובעת טוענת כי על הנתבעים כערבים להלוואה לשלם את יתרת סכום ההלוואה בצירוף ריבית פיגורים משתנה בשיעור הגבוה ביותר הנהוג אצל התובע מפעם לפעם. חרף האמור הוגשה התביעהכאשר הריבית המבוקשת היא ריבית משפטית בלבד.

הנתבעים הינם ערבים מוגנים כמשמעותו בחוק הערבות לפיכך התביעה הוגשה לאחר שרשם ההוצל"פ נתן ביום 5.6.12 אישור שהתובע נקט באמצעי ההוצל"פ הסבירים לגבות חובו ממר בשור.

להשלמת התמונה יש לציין שמר בשור ביקש להגיע עם התובע להסכמה. בהתאם להסכמה הועמדה לו הלוואה של 96,000 ₪ אך מר בשור לא עמד בתנאי ההסכם ולא שילם אף סכום בהתאם להסכמה.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן בה טענו כי במשך 15 שנה לא קיבלו מהבנק שום הודעה על כך שמר בשור לא עומד בתנאי ההלוואה, על העמדת ההלוואה לפירעון מיידי, על מתן הלוואה נוספת למר בשור, על ההליכים שננקטו נגד מר בשור ועל כך שהוא נקט בהליכי פש"ר. מדובר לטענתם בחוסר תום לב של התובע ובהפרת חובת הנאמנות של התובע כלפיהם. כב' הרשמת סיגל אלבו נתנה רשות להתגונן והתיק הועבר לטיפולי.

ביום 6.1.14 הסכימו הצדדים כי יינתן פסק דין בהתאם להוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, לאחר שיוגשו סיכומים. הצדדים הגישו סיכומים כאשר התובע טוען כי יש לחייב את הנתבעים במלוא סכום התביעה (בניכוי תשלומים שבוצעו על חשבון ההלוואה). התובע טוען כי היה רשאי לחייב בריבית חובה הגבוהה ביותר אצלו אך ערך את החישוב לפי ריבית משפטית בלבד. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה בשל כך שהיא נפרעה לחשבון העו"ש ובשל התיישנות ויתר הטענות שהועלו בבקשת הרשות להתגונן..

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מסקנתי היא כי מחד אין לקבל את טענת ההתיישנות שכן זו מתחילה להימנות מיום מתן אישור רשם ההוצל"פ שננקטו נגד החייב העיקרי אמצעי הוצל"פ סבירים לגביית החוב ממנו. אין ספק שההלוואה לא נפרעה שכן פרעונה לחשבון העו"ש מבלי שהיא שולמה למעשה, לא מהווה פרעון. מאידך, אין להתעלם מכך שהנתבעים לא קיבלו כל הודעה על מצב ההלוואה דבר שהגדיל מאוד את החוב ומנע מהם פירעון מוקדם יותר או פניה למר בשור על מנת שהלה ישלם את חובו.

בהתחשב באמור ובטענות הצדדים, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 20,000 ₪ (10,000 ₪ כ"א).

בנסיבות הענין אינני עושה צו נוסף להוצאות.

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ו שבט תשע"ד, 27 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: