בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' ליפץ ואח'

החלטה

משהסכים התובע ליתן למבקשת רשות להגן בארבע הטענות העיקריות שטענה המבקשת נותרו לדיון שתי טענות בלבד - התנגדות התובע ליתן לה רשות גורפת להתגונן בטענה, שפורטה בפסקה 27 להתנגדותה נוכח היעדר אסמכתאות הקשורות עם התכתבויות התובע עם נתבעת 1 (לחובה ערבה נתבעת 2), לרבות דפי חשבון נוספים, וכן טענה בדבר אי מיצוי הליכים אל מול הנתבעת 1. בשתי סוגיות אלה אי מקום ליתן למבקשת רשות להתגונן.

כידוע, דין התצהיר שתומך בבקשת רשות להתגונן כדין כתב הגנה. אין, כפי הנראה, מחלוקת, שהמבקשת (המיוצגת על ידי עורך דין), לא ביקשה מן התובעת שתמציא לה אסמכתאות נוספות מעבר לאלה שכבר הומצאו לה. גם בבקשת הרשות להתגונן עצמה לא נטען דבר מה קונקרטי מעבר לכך שהמצאת מסמכים נוספים תוכל "... בוודאי לשפוך אור נוסף על התנהלותו הרשלנית של המשיב והפגיעה במבקשת..." (פסקה 27 לבקשת הרשות להתגונן, ראו גם בפסקה 17 לתצהיר המבקשת). בטענה זו, כשלעצמה, אין כדי לשמש עילת הגנה אפשרית ועצמאית מפני התביעה. שעה שהמבקשת כלל לא פנתה בדרישות קונקרטיות להמצאת מסמכים נוספים עובר למועד הדיון (חרף העובדה שלכל הפחות מאז חודש נובמבר 2010, עת הגישה בקשה לביטול פסק דין שניתן נגדה בהיעדר הגנה, יכולה היתה לעשות כן), איני רואה מקום ליתן למבקשת (כפי שביקש בא-כוחה במהלך הדיון) ארכה נוספת "לדוג" ולנסות לגבש טענות הגנה נוספות, שלא נטענו עד כה.

טענה נוספת שאין מקום לקבלה, ואשר דומה שהכיר בכך ב"כ המבקשת עוד בדיון במעמד הצדדים, היא הטענה לפיה לא מוצו ההליכים כנגד החייבת העיקרית (נתבעת 1) ולא ניתן אישור בדבר מיצוי הליכים. אולם כידוע, הוראות אלה תקפות ביחס לערב מוגן לפי חוק הערבות, ואין להן תוקף ביחס לערב יחיד, כמשמעותו בחוק, הוא המקרה שבפנינו.

בנסיבות אלה, הלכה למעשה נותרנו עם טענותיה הקונקרטיות הנותרות של המבקשת, אשר עוד במסגרת הדיון הסכים בא-כח התובע ליתן לה רשות להתגונן בעניינן, כפי שנוסחו על ידו בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון. הכוונה לראשי טענות אלה: אי גילוי נטען מצד התובעת של מלוא המידע שהיה עליה לגלותו לנתבעת (לרבות של שיעור הריבית הנתבעת עתה ושל מצבה הכלכלי של נתבעת 1), בניגוד להוראות חוק הערבות, התשכ"ז - 1967 ; טענותיה העובדתיות של המבקשת לעניין נסיבות כריתת ההסכם ומתן הערבות, לרבות הטענה לפיה ערבה אך ורק לחובות נתבעת 1 בחשבון מס' 62719 ; שיעורה הנטען של הריבית הנתבעת, לרבות התאמתו של השיעור הנטען להוראות חוק הערבות ; והנזקים הנטענים שנגרמו למבקשת עצמה בגין כיבוד בדיעבד של שני שיקים בסך כולל של 38,700 ₪, שמשכה נתבעת 1 על סכום החוב שיש לייחס למבקשת עצמה. בסוגיות אלה (שהן, כאמור, לב בקשת הרשות להתגונן ועיקרה), ניתנת בזה למבקשת רשות להתגונן מפני התביעה. נוכח סכומה תידון התביעה בסדר דין רגיל והתצהיר ישמש ככתב ההגנה.

הוצאות ההליכים שבפני תיפסקנה בהתאם להוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"א, 04 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: