בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' אליהו

החלטה

בפני בקשה למתן רשות להתגונן.

עסקינן בתביעתו הכספית של בנק כנגד לקוחה בגין אי פירעון אשראי שניתן ללקוחה בהתאם למוסכם בין הצדדים.

ככל שירדתי לסוף דעתה של המבקשת הרי, שטענתה היא כי המשיב נהג להעניק לה אשראי בשיעור מסוים משך תקופה ארוכה, אך לאחרונה דרש את פירעון האשראי. כמו כן נטען, כי המבקשת זכאית לקבל לידיה את פירוט התנועות בחשבונה לרבות פירוט שיעורי הריבית בגינם חויב החשבון, וזאת בכדי שתוכל להתגונן כיאות.

הטענה בדבר מנהגו הנטען של המשיב להעניק למבקשת אשראי אינה מקימה למבקשת הגנה מפני התביעה. המבקשת לא טענה, כי המשיב אינו זכאי לדרוש את פירעון האשראי ואף טענתה באשר לאשראי שניתן לה הינה סתמית. המבקש לא פירטה מה שיעור האשראי שניתן לה לטענתה בעבר ומה לשיטתה הסכום אותו עליה לפרוע ובאילו שיעורים. אין חולק, כי המשיב אכן העניק אשראי למבקשת והמבקשת אף אינה חולקת על חובתה לפרוע את שניתן לה. ככל שהמבקשת סבורה, כי היא זכאית לפרוע את האשראי תוך פריסת התשלום לשיעורין, שומה היה עליה לפרט טענתה בעניין זה.

אף דרישת המבקשת לקבל את דפי החשבון אינה מקימה הגנה. אמנם, הטענה בדבר אי המצאת המסמכים הנדרשים לשם הכנת ההגנה עשויה להצדיק מתן רשות להתגונן, אך על המבקש להתכבד ולפנות אל המשיב בבקשה לגלות את אותם מסמכים ספציפיים המקימים לו הגנה ממשית מפני התביעה. ראו: רע"א 3545/90 בנק המזרחי נ' אפ. אר. למימון (פורסם במאגרים); ע"א 6514/96 חניון המרכבה נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390; ע"א 3376/05 משולם נ' בנק איגוד (פורסם במאגרים).

המבקשת ככל לא טענה שפנתה אל המשיב לשם קבלת מסמך זה או אחר וסורבה וכן לא פירטה מדוע נדרש לה מסמך כלשהו לשם פירוט הגנתה.

אשר על כן נדחית בזה הבקשה למתן רשות להתגונן.

הואיל ולא התבקשה תגובת המשיב איני עושה צו להוצאות.

ניתן בזה פסק דין על פי כתב התביעה.

המשיב יגיש נוסח פסיקתא מתאים לחתימה.

ניתנה היום, י"ז אב תש"ע, 28 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: