בנק דיסקונט לישראל בעמ

פסק דין

בפני תביעת התובעת - בנק – בגין שלושה שיקים אשר נמשכו על ידי הנתבעת והופקדו לחשבון אשר נוהל על ידו .

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:

התובעת הינה בנק (להלן:"הבנק") אשר בסניפו התנהלו שני חשבונות הרלוונטיים לעניינו- האחד חשבון הנתבעת (להלן:"חשבון הנתבעת") והשני חשבון אשר התנהל בתחילה על שם בנה של הנתבעת – דוד בורוכוב ולאחר מכן, צורפו לחשבון שני אחיו לאה ומנחם בורוכוב (להלן:"חשבון הבנק של ילדי הנתבעת").

אין חולק כי הנתבעת משכה שלושה שיקים אשר נמשכו לפקודת :"עצמי" ואשר שלושתם הוסבו על ידי הנתבעת לבנה – דוד בורוכוב והופקדו לחשבון ילדיה של הנתבעת ופרטיהם כדלקמן:

שיק מספר 14421719 על סך 11,216 ₪ אשר מועד פרעונו 4/10/08

שיק מספר 14421718 על סך ש10,000 ₪ אשר מועד פרעונו 5/10/08

שיק מספר 14421386 על סך 15,000 ₪ אשר מועד פרעונו 6/10/08.

(להלן:"השיקים אשר נמשכו על ידי הנתבעת").

אין חולק כי הנתבעת נתנה הוראת ביטול לשיקים אשר נמשכו על ידה וכי משכך, השיקים הושבו מהסיבה:"נתקבלה הודעת ביטול".

הואיל והשיקים חוללו, הוגשו השיקים על ידי הבנק לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל אשר מספרו : 26-11516-08-2 (להלן:"תיק ההוצאה לפועל").

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיקים , אשר נקבעה לדיון בפני הרשם צחי אלמוג. במסגרת ההתנגדות טענה הנתבעת כי השיקים נמסרו במסגרת עיסקה לתיקון עיסקת נדל"ן אשר בוצעה על ידה בידיעת הבנק ובהסכמתו. לטענתה, את השיקים רשמה לפקודת "עצמי" והסבה לבנה וכנגד אותם שיקים מסר לה הבן שיקים נגדיים משוכים על חשבון הבנק שברשותו בסך זהה ובמועדי פרעון זהים. עוד טענה הנתבעת כי , מנהלת סניף הבנק ידעה על הפעולות האמורות ובכלל זה ידעה כי אין מדובר בשיקים אשר ניתנו להבטחת חוב בחשבון הבנק של ילדיה של הנתבעת או בפעולה כלשהי לניכיון השיקים. זאת ועוד, לטענת הנתבעת, ביטול השיקים נעשה בידיעת הבנק ובהסכמתו.

לטענת הנתבעת תביעת פירעון השיקים על ידי הבנק הינה חסרת תום לב באשר השיקים אינם להבטחת חבות שנוצרה, אם בכלל, בחשבון הבנק של בנה ובניסיון לגבותם משתמש הבנק בשיקים כבטחון בלתי מוסכם.

ביום 24/11/10 התקיים דיון בהתנגדות במסגרתו נחקרו הנתבעת ובנה דוד בדבר ההתנגדות.

בעקבות הדיון בהתנגדות, ניתנה על ידי כבוד הרשם אלמוג, ביום 24/11/10, החלטה מפורטת במסגרתה ניתנה על ידי הרשם רשות להתגונן בשתי טענות:

האם השיקים בוטלו בהסכמת הבנק ומשכך האם הבנק מנוע מלתבוע את פירעונם.

האם הבנק אוחז בעד ערך והאם ניתנה תמורה בעד השיקים וזאת, נוכח טענת הנתבעת ולפיה לא היתה פעולה של ניכיון שיקים וכן, כי השיקים לא ניתנו להבטחת חוב.

בהמשך להחלטת כבוד הרשם אלמוג נקבע התיק להוכחות בפני והוגשו על ידי הצדדים תצהירי עדות ראשית – על ידי הבנק הוגש תצהיר הגברת שושנה שנהב (אשר הנתבעת טענה כי התנהלותה היתה מולה) , הנתבעת לא הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה ותחת זאת נמסרה הודעה ולפיה התצהירים אשר הוגשו במסגרת ההתנגדות- על ידי הנתבעת ובנה – דוד ברוכוב- יהוו תצהירי עדות ראשית בתביעה.

בדיון ההוכחות הודיעו הצדדים כי , מבלי שיהא בכך בכדי להודות באילו מהטענות, הם מסכימים שלא לחקור את המצהירים ולסכם בכתב. לאור הודעתם, הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב.

לאחר בחינת הראיות כפי שהוצגו על ידי הצדדים וסיכומיהם ,אדון להלן בטענות הצדדים.