בנק אוצר החייל חיפה סניף מפרץ 14362 נ' פתפות ואח'

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה ביום 5/12/13.

פסק הדין ניתן על סמך מסירה בהדבקה במען כפר מג'אר, שכונה צפונית, ותצהיר מבצע המסירה.

המבקש טוען כי קיבל את כתב התביעה בדואר רשום ביום 16/12/13, וכי נודע לו אודות פסק הדין עת שביקש להגיש בקשת רשות להתגונן, אותה הכין. המבקש פירט עוד כי בסמוך ליום 10/12/13 הופנה ע"י הבנק לב"כ הבנק על מנת להסדיר את חובו, אך שם נמסר לו כי כבר הוגש כתב תביעה ולחוב נוספו הוצאות ושכ"ט עו"ד.

לבקשה, שהוגשה ביום 9/1/14, צירף המבקש את בקשת הרשות להתגונן, ולה מצורף תצהיר מיום 7/1/14.

ב"כ המשיב בתגובתו טען כנגד העובדות, עליהן הצהיר המבקש, אך לא צירף תצהיר או ראייה אחרת לתמיכה בטענותיו. להיפך, ב"כ המשיב ציין כי ביום 16/12/13 נמסר למבקשים בדואר רשום מסמך, כאשר על אישור המסירה נכתב "כתב תביעה", אך לטענתו המעטפה הכילה את פסק הדין.

אין ביכולתי לקבל את הטענה.

המשיב לא שלל את טענת המבקשים לפיה לא קיבלו את כתב התביעה לפני יום 16/12/13. המסירה בוצעה בהדבקה מיום 4/11/13 בנימוק כי המבקש "סירב לקבל" את כתב התביעה נתמכה בתצהיר כללי וסתמי, בו הודפסו האפשרויות מראש, ואין לדעת מי הוא שסירב לפתוח את הדלת. לגבי מסירה בהדבקה, פועלה אינו כשל מסירה אישית, ובית המשפט רשאי לאשרה ואינו חייב (י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, 195, עמ' 232). יש להוסיף לכך את העובדה שהמשיב לא ניסה למסור את כתב התביעה בדואר רשום, כפי שקובעת תקנה 475א(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וכפי שמסר, כטענתו, את פסק הדין.

בנסיבות אלה, ועל אף שהמבקשים לא ניצלו את זכות התגובה לתגובה, אני מקבלת את הבקשה, ומבטלת את פסק הדין מחובת הצדק, ומבלי להידרש לנימוקי ההגנה.

דיון בבקשת הרשות להתגונן יתקיים לפניי ביום 6/10/14 בשעה 13:00.

בנסיבות העניין, ומאחר ולא התקיים דיון במעמד הצדדים, לא נקבע ממצא עובדתי, ועדיין לא נדונה התביעה, איני עושה צו להוצאות הבקשה.

המזכירות תפתח בגין בקשת הרשות להתגונן, שצורפה לבקשה לביטול פסק דין, בקשה נפרדת בתיקיית בקשות והוראות, ותזמן את הצדדים לדיון.

ניתנה היום, י"ב אייר תשע"ד, 12 מאי 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: