בנק אוצר החייל בעמ נ' ע.ד. קני מחסני ביגוד בע"מ ואח'

החלטה

תביעה כספית שהוגשה על-ידי בנק אוצר החייל (להלן: "הבנק"), בסך של כ- 2,000,000 ₪.

הבנק טוען לקיומה של יתרת חובה דביטורית בסך הנתבע בחשבון לו ערבו הנתבעות 2 ו- 3.

בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה הועלו סדרה של טענות שהעיקריות בהן הינן אלה:

לא נמסרו לנתבעות מסמכי האשראי לפיהם קיימת ערבות מדינה לחשבון נשוא כתב התביעה.

לא ננקטו הליכים כנגד המדינה.

לולא ערבות המדינה לא היו הנתבעות חותמות כערבות לחשבון.

הבנק לא הפחית סכום של 270,000 ₪, ששולמו עובר להגשת התביעה.

הבנק לא חישב סכום של כ- 106,000 ₪ פיקדונות על חשבון החוב הקיים.

הבנק לא מסר מסמכים, הנדרשים לצורך בדיקת חישובי הריבית ועריכת חוות-דעת מומחה.

הבנק ביטל את מסגרת האשראי באופן פתאומי וחד צדדי וגרם לקריסת עסקי הנתבעת 1.

הבנק גרם לנזק כספי של לא פחות מ- 10,000,000 ₪.

הבנק נהג בחוסר תום לב בביצוע הסעדים הזמניים.

בדיון שהתקיים היום טענו הצדדים והשלימו חלק מהנתונים בעל-פה. כך, הוצגו בפני המסמכים הנוגעים לערבות המדינה.

אשר לטענה מספר 4 – זו אינה עומדת על הפרק, לאחר תיקון כתב התביעה.

טענות מספר 1, 2 ו- 3 הן טענות מופרכות שכן, ערבותה של המדינה איננה נוגעת כלל לחבותן של הנתבעות הערבות, מה גם שבבקשה עצמה לא הובהרה הזיקה שבין הסדרי ערבות המדינה לבין חבותן של הערבות הנתבעות.

טענה מספר 6 הינה טענה מופרכת, לאחר שהסתבר בדיון כי מעולם לא הועברה לבנק התובע דרישה להמצאת מסמכים, טרם הגשת בקשת הרשות להגן.

טענה מספר 7 איננה מפורטת דיה שכן, היה על הנתבעת לפרט בתצהיר, לפחות באופן חלקי ושטחי את הטענות לקיומה של מסגרת אשראי, את השינויים שחלו בעניין זה ואת הבסיס להסתמכות על קיומה של מסגרת כזו. במיוחד בולט חוסר הפירוט בנקודה זו, על רקע נספח 5 לכתב התביעה, המלמד על קיומן של טענות מצד הבנק, בעניין עמידתה של הנתבעת 1 בדרישות הבנק.

טענה מספר 8 לקויה, מפאת חוסר פירוט.

טענה 9 איננה רלוונטית כלל.