בנק אוצר החייל בעמ נ' עזרן

החלטה

זוהי בקשה לביטול פס"ד שניתן נגד המבקש ביום 26.10.09 בהעדר בקשת רשות להגן מטעמו.

המבקש אינו מכחיש כי קיבל את כתב התביעה, אך טוען כי פנה לחייבים העיקריים להם חתם ערבות, והם הבטיחו לו כי אין לו מה לדאוג וכי העניין בטיפולם. לאחר מכן נאלץ המבקש לעבור ניתוח והיה מאושפז זמן רב בבית החולים, ולצורך שיקום.

עם כל ההבנה למצבו הרפואי של המבקש, הרי מיום קבלת מסמכי התביעה – 1.7.09 - היה סיפק בידו לדאוג להגשת בקשת הרשות להתגונן, והסתמכותו על החייבים העיקריים שהבטיחו לו כי העניין בטיפול, אינה בגדר נימוק מוצדק לאי הגשת בקשת רשות להגן.

ביטול פסה"ד הוא אפוא משיקול דעת ביהמ"ש ולא מחובת הצדק.

פסה"ד הומצא למבקש במסירה אישית ביום 3.11.09, אך מבצע המסירה ציין הן באישור המסירה והן בתצהיר שצורף לו כי המבקש סרב לפתוח את הדלת. (נספחים א', ב' לתגובת ב"כ המשיב).

מתדפיס ההוצל"פ שצורף לתגובת ב"כ המשיב עולה כי במהלך חודש 12/09 בוצעו פעולות גבייה שונות נגד המבקש במסגרת ת. ההוצל"פ: ביום 21.12.09 הוטלו עיקולים בחשבונות בנק ובקופת גמל המתנהלת ליד בנק לאומי, וכבר במועד זה היה על הנתבע להגיש את הבקשה לביטול פסה"ד. הבקשה הוגשה באיחור וללא שתוגש בקשה להארכת מועד. (דף פירוט הליכים בת. ההוצל"פ – נספח ג' לתגובת ב"כ המשיב).

אשר לסיכויי ההצלחה של המבקש בתביעה, הסתפק המבקש בטענה כי המשיב לא יידע אותו בדבר "אי תשלום ע"י החייבים העיקריים" כלשונו; כי הבנק מעולם לא התריע בפניו כי החייבים לא עומדים במחוייבותם, וכי ערבותו להלוואה שנטלו מן המשיב עלולה להיכנס לתוקף - אחרת היה עושה פעולות לצימצום נזקו.

זוהי טענה סתמית וכללית, שאינה עומדת אל מול העובדות בתיק זה.

מתגובת ב"כ המשיב עולה כי כבר ביום 18.3.09 הומצאה למבקש במסירה אישית בקשת מיצוי הליכים במסגרת ת. הוצל"פ המתנהל נגד החייבים, והוא לא פעל למרות שידע כי הליכי הגבייה נגדם העלו חרס, ועל כן הוגשה בקשה למיצוי הליכים נגדם. (העתק אישור המסירה ותצהיר המוסר – נספחים ד', ה' לתגובת ב"כ המשיב).

עוד קודם לכן ביום 19.12.07 לאחר הגשת התביעה נגד החייבים העיקריים, נשלח למבקש בדואר רשום עותק מכתב התביעה בצירוף מכתב לוואי. (עותק מכתב הלוואי בצירוף אישור בדבר משלוח דואר רשום – נספחים ו', ז'). עוד לפני הגשת התביעה נגד החייבים העיקריים, נשלח למבקש העתק מכתב התראה מיום 6.11.07 שנשלח לחייבים העיקריים. (עותק מכתב ההתראה – נספח ח').

הנה כי כן, הודע למבקש כי החייבים אינם פורעים את ההלוואה, וכמו כן נשלחו לו העתק מכתב התביעה נגדם, והעתק מבקשת המשיב להכריז כי מוצו ההליכים נגד החייבים העיקריים, אך הוא בחר ב"שב ואל תעשה", ומכאן שאין לו להלין אלא על עצמו.

המבקש לא הצביע על כל הגנה אפשרית כנגד התביעה. הוא אינו כופר בערבותו להלוואה, ואין בפיו גירסה חשבונאית נוגדת לגובה החוב המעוגן ברישומי המשיב.

אין מקום לבטל את פסה"ד, אשר ניתן כדין.

הבקשה נדחית. פסה"ד יעמוד על כנו.

ההליכים בת. הוצל"פ 02-52153-09-7 יימשכו כסידרם נגד הנתבע ע"י התובע.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תש"ע, 08 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.