בנק אגוד לישראל בעמ נ' דן

החלטה

בקשת רשות להתגונן.

הבנק – התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבע לתשלום יתרת – חוב בלתי מסולקת.

על פי כתב – התביעה נכרת ביום 19.9.05 בין התובע לבין הנתבע וחברת אל – תום השקעות בע"מ הסכם פשרה לפרעון החוב בחשבון נשוא כתב – התביעה – מס' 42915/07 – ובחשבון נוסף, במסגרתו הודה הנתבע בחובו לתובע בחשבון, והתחייב לפרוע אותו בתנאים המפורטים בהסכם – הפשרה. (הסכם הפשרה – נספח א' לכתב – התביעה).

הנתבע לא עמד בתנאי הסכם – הפשרה ולא פרע את חובו.

לאחר שהצטברו פיגורים לפי ההסכם הנ"ל, מכר התובע בהסכמת הנתבע ובאישור ראש ההוצל"פ רכב שהיה משועד לטובת התובע להבטחת החוב בחשבון, תמורת סך של 45,000 ₪ והתמורה בניכוי הוצאות שאושרו זוכתה בחשבון והפחיתה את סכום החוב. (העתק החלטת ראש הוצל"פ המאשרת את מכירת הרכב + אישור שכ"ט כונס + אישור הוצאות – נספח ב' לכתב – התביעה).

גם לאחר מימוש השיעבוד, נותרו פיגורים, ויתרת – ההלוואה + הפיגורים בתשלומיה מהווים את סכום התביעה, נכון למועד הגשתה. (אישורי הבנק המראים את היתרות הנ"ל – נספחים ג', ד').

לנתבע נשלח מכתב דרישה לפרעון החוב – נספח ה'.

אישור הבנק המצביע על שיעור הריבית המירבי הנהוג בבנק לגבי החובות הנ"ל – נספח ו'.

בתצהיר התומך בבקשתו למתן רשות להתגונן טוען המבקש כי הבנק פעל בשרירות כאשר פרע את כספי מכירת הרכב לחשבון ההלוואה כבר ביום 10.4.09, והותיר את החשבון ביתרת – חוב, שלא איפשרה המשך ההחזרים החודשיים עבור יתרת ההלוואה.

במצב זה חוייב המבקש בריבית פיגורים שהתווספה ליתרת – החוב, שלא באשמתו.

לטענתו ניתנה לבנק הרשאה לסלק את סכומי ההלוואה מידי חודש בחודשו, ולא ליצור יתרת – חוב בחשבון.

המבקש טוען כי המשיב הפר את הסכם – הפשרה, ועל כן עמדה לו הזכות לחדול מהפקדת סכומים לחשבון, שכן יתרת – החוב שנוצרה – היא תוצאת מחדליו של הבנק.

במסגרת חקירתו הנגדית אישר המבקש כי הוא חתום על הסכם – הפשרה מיום 19.9.05.

טענתו בסעיף 9 לתצהיר לפיה סכום ההחזר החודשי עמד על כ – 3,600 ₪ נתגלתה כלא – מדוייקת, והוא הודה כי ההחזר החודשי הנכון עמד על סך 5,300 ₪ לחודש.

בהסכם הפשרה נקבע כי ההלוואה בסך 219,300 ₪ בריבית של + 3% תוחזר בארבעים ושמונה תשלומים חודשיים החל מיום 1.11.05 ועד ליום 1.10.09, ומכאן שהתשלום החודשי המדוייק במועד חתימת ההסכם עמד על 5,373.75 ₪. (מוצג מש/1).

הלוואה זו הועמדה למבקש בהתאם למה שנקבע בסעיף 4.3 להסכם – נספח א' לתביעה.

המבקש אישר כי קיבל בדואר את לוח הסילוקין של ההלוואה – (מוצג מש/2).

כמו כן השיב המבקש כי בא – כוחו קיבל מב"כ המשיב את כל דפי התנועות בחשבון ממועד העמדת ההלוואה.

המבקש נשאל מדוע לא הציג אסמכתאות – דפי חשבונו בבנק הבינלאומי, לכך שכל תשלומי ההלוואה שולמו, כטענתו, והוא השיב כי שילם את תשלומי ההלוואה כסידרם "עד למועד מסויים שקרה איזה דבר והפסקתי לשלם את תשלומי ההלוואה".