בניסטי נ' צ'אושו

החלטה

1. ביום 18.12.08 התקיים דיון בתיק, שאליו הנתבעת לא התייצבה, והתובע התייצב. אותה עת לא היה במערכת ביהמ"ש אישור מסירה לנתבעת למועד זה, ועל כן נדחה הדיון והוריתי לתובע לבצע לנתבעת מסירה אישית של כתב התביעה ושל זימון לדיון למועד נדחה.

2. לתגובת התובע לבקשה לביטול פסק הדין צורף טופס אישור מסירה מיום 3.8.08, לדיון ביום 18.12.08, שעליו צויין: לא נדרש. כתובת הנתבעת בזימון זה היא: רח' לופבן 7 כפר סבא, וזו אף הכתובת שהנתבעת עצמה רשמה ככתובתה בבקשתה לביטול פסק הדין.

בכך מסתבר, בדיעבד, כי הזימון ביום 3.8.08 נשלח לכתובת הנתבעת, שהיא עצמה רשמה בבקשה שהגישה. על פי תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, בעל דין קשור לכתובת שמסר בכתב טענות שהגיש לביהמ"ש.

3. על פי האמור מסתבר, בדיעבד, כי הנתבעת זומנה כדין עוד לדיון הראשון, ביום 18.12.08, וכבר במועד זה היה התובע יכול לקבל את פסק הדין בהעדרה, לו היה לפני ביהמ"ש המידע שהסתבר בדיעבד.

4. על פי הוראת ביהמ"ש, ביצע התובע לנתבעת מסירה אישית ביום 28.12.08, וזאת על פי התצהיר שהגיש.

משלא הגישה הנתבעת כתב הגנה גם לאחר מועד זה, ביקש התובע, וקיבל, פסק דין כנגדה בהעדר כתב הגנה, וזאת ביום 15.1.09.

5. את בקשתה הראשונה לבטל את פסק הדין הגישה הנתבעת ביום 4.3.09, ובה כתבה כי קיבלה את פסק הדין רק ביום 2.3.09.

בהחלטתי מיום 2.4.09 הוריתי על תגובת התובע לבקשה, ובהחלטה נוספת, מיום 26.5.09, הוריתי לנתבעת להמציא אישור מסירה לתובע של ההחלטה מיום 2.4.09.

הנתבעת לא עשתה כן, ונראה כי זנחה את בקשתה.

6. כעבור כחצי שנה, ביום 11.11.09, הגישה הנתבעת שוב בקשה לבטל את פסק הדין, וזאת לאחר שהתובע פתח תיק הוצל"פ לביצועו.

מאז ניתנו מספר החלטות כי על הנתבעת לבצע מסירה אישית לתובע של ההחלטה בדבר מתן תגובתו, אך הנתבעת עשתה כן רק ביום 3.4.10.

התובע המציא את תגובתו לבקשה ביום 19.4.10.

7. התובע צודק בהתנגדותו לביטול פסק הדין. כאמור, הסתבר בדיעבד כי התובע היה זכאי לקבל פסק דין בהעדר הנתבעת עוד ביום 18.12.08.

הנתבעת לא הגישה כתב הגנה, למרות שכתב התביעה והזימון לדיון נשלחו לכתובתה הנכונה, והיא לא עשתה כן גם לאחר המסירה שבוצעה לכתובתה ביום 28.12.08, כמפורט בתצהיר התובע.

הנתבעת אף זנחה את הטיפול בבקשתה הראשונה לביטול פסק הדין והגישה בקשה חדשה, רק כעבור זמן רב, לאחר שנפתח תיק ההוצל"פ לביצוע פסק הדין. גם אז השתהתה הנתבעת מאד בביצוע החלטות ביהמ"ש בדבר מסירה אישית של ההחלטות לתובע.

8. לנוכח התנהלות זו של הנתבעת אין הצדקה לבטל כעת את פסק הדין שניתן בהעדרה, ועל כן אני דוחה את הבקשה.

9. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' סיון תש"ע, 17 מאי 2010, בהעדר הצדדים.