בניטה נ' לשכת ערכי דין באר שבע

החלטה

בפניי בקשה המכילה 42 (!) עמודים ועשרות רבות נוספות של עמודי נספחים, לעיכוב ביצוע גזר דין שהוטל על המבקשת (המערערת) בתיק בד"מ 38/09. המבקשת ערערה על הכרעת הדין וגזר הדין בפני בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, בתיק בד"א 69/13, וביום 14.11.13 נדחה ערעורה, כפי שנדחתה גם בקשתה לעיכוב ביצוע גזר הדין.

כמו כן מתבקש צו איסור פרסום גזר הדין עד להכרעה בערעור שהגישה המבקשת לבית משפט זה.

ייאמר כי מיד כי דבר השעייתה של המבקשת מכוח פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין פורסם זה מכבר, ואך מטעם זה איני מוצאת עוד כל יסוד לבקשה.

אשר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, גם בעניין זה לא נמצאה לי עילה להיעתר לבקשה. יצוין כי המדובר בהליך שהוחזר לשמיעה מחדש בפני הערכאות המוסמכות של לשכת עורכי הדין, לאחר שבית משפט זה (כב' השופט י' שפירא) מצא כי הזמנתה של המבקשת לדיון לא הייתה כדין (עת"מ 42110-12-11; עת"מ 42152-12111, מיום 5.2.11).

בית הדין שב וקיים הליך בעניינה של המבקשת, אולם כעולה מהחלטת אב בית הדין המשמעתי במחוז דרום, עשתה המבקשת כל שלאל ידה כדי לסכל קבלת כתבי בי דין, לא התייצבה לישיבות בית הדין, לא הגישה מענה, לא הגישה סיכומים ואף לא טענה לעונש.

תיאור התנהלותה של המבקשת מפורט בפסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי. יצוין, כי בית הדין הארצי בחן כל אחד מן הזימונים שמזכירות בית הדין שלחה לכתובת למשלוח דואר שהמבקשת מסרה בדיון בפני בית משפט זה, וקבע כי ההמצאות נעשו כדין. כך, למשל, מתאר בית הדין כיצד סירבה אימה של המבקשת לחתום על אישורי מסירה, כך הודבק כתב זימון בכתובתה של המבקשת ועוד כהנה וכהנה.

והנה, רק לאחר שגילתה המבקשת את שמה באתר האינטרנט של לשכת עורכי הדין, ברשימת עורכי הדין המושעים, החלה לגלות פעילות נמרצת לשם ביטול רוע הגזירה.

בנסיבות אלה, לא נמצאה לי הצדקה לעכב את ביצועו של גזר הדין.

הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ד, 24 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: