בני סלע חויב באגרה בגין עתירות שהגיש שלא כהלכה- העליון: החיוב יישאר על כנו

           לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז בעת"א 6122-05-10 מיום 20.7.2010 שניתנו על ידי כבוד סגן הנשיאה, השופט ז' כספי במסגרתן חוייב המבקש לשאת בתשלום האגרה.

1.        המבקש הגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים שתי עתירות. בעתירתו הראשונה הלין המבקש על כך שפניותיו לגורמים משפטיים מעוכבות על ידי המשיב. בעניין זה קבע בית המשפט לעניינים מנהליים כי המבקש לא צירף מסמכים שיאפשרו את בדיקת טרוניותיו. עם זאת, נקבע כי המשיב יבדוק את הפרטים שמסר המבקש במהלך הדיון ויעדכן את בית המשפט בממצאי הבדיקה תוך 21 יום. בנסיבות העניין, קבע בית המשפט לעניינים מנהליים, מאחר והמבקש לא פעל כהלכה ולא אפשר בדיקת האמור בעתירתו לקראת הדיון, דבר שמחייב פעולות נוספות, יש לחייבו בתשלום האגרה.

2.        בהחלטה השנייה דן בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירתו של המבקש במסגרתה הלין על כך שעתירות שהוא מגיש בפחות משישה עותקים, לא מתקבלות על ידי המשיב. בעניין זה נקבע, בין היתר, כי המשיב הציג פורמט חדש של טופס לאסיר המבקש להגיש עתירה והוא כולל מקור וחמישה עותקים כימיים (שחוסכים את הצורך להעתיק את העתירה). בנסיבות העניין המבקש הסכים כי העתירה התייתרה. ואולם, מאחר שהמבקש לא הודיע לפני מועד הדיון כי הדיון בעתירה התייתר (כאשר הטפסים החדשים הומצאו לו לפני מועד הדיון), חויב המבקש גם במקרה דנן בתשלום האגרה.

3.        בבקשה שלפניי מלין המבקש על חיובו בתשלום האגרה. לטענתו בית המשפט לעניינים מנהליים לא בחן את בקשתו לפטור מאגרה ולא התייחס לכל טענותיו בעניין. כן טוען המבקש כי אין לו מקור פרנסה שיאפשר לו לשאת בתשלום האגרה.

4.        דין הבקשה להידחות. לאחרונה ציינתי, בהתייחס לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בעתירות אסירים כי:

"רשות ערעור על החלטות בית המשפט לעניינים מנהליים, הדנות בעתירות אסירים, תינתן כאשר מתעוררת בעיה משפטית או נושא אחר שהם בעלי חשיבות כללית [ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986) וכן ראו למשל: רע"ב 2669/10 רווח נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.4.2010), והאסמכתאות הנזכרות בפסקה 13 להחלטתי בעניין זה]. יחד עם זאת, יש הסוברים כי יש להעמיד מבחנים מרחיבים יותר למתן רשות ערעור כאשר מדובר בעתירה לפי סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"א-1972 (להלן: פקודת בתי הסוהר) [ראו: רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (לא פורסם, 11.3.2009), פסק דינו של כבוד השופט א' גרוניס; והשוו: רע"ב 4785/08 רכיד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.8.2008), פסקה ט' להחלטתו של כבוד השופט א' רובינשטיין]" (ראו: רע"ב 5569/10 שפירו נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 26.8.2010) בפסקה 4).

5.        במקרה דנן, גם אם אחיל את המבחן המרחיב לגבי המקרים בם תינתן רשות ערעור, הרי שאין המקרה דנן מקים עילה למתן רשות ערעור. טענות המבקש שעניינן חיובו בתשלום אגרה עוסקות בעניינים המצויים בגדר סמכותה של הערכאה הדיונית ואין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהם (ראו: רע"ב 1220/07 ראיק נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 9.5.2007) בפסקה 7). לא מצאתי כי במקרה דנן ישנן נסיבות חריגות המצדיקות את התערבותו של בית משפט זה.

6.        הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, ‏י"ט באלול התש"ע (29.8.2010).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    חה

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: