בני ג' ו רג' שוקחה נ' בני פרנסיס שוקח ה ואח'

החלטה

לפניי שלושה הליכים הנסבים על הפרה נטענת של זכויות התובעת (חברת בני ג'ורג' שוקחה בע"מ) במוצרי מזון שונים:

ת"א 2620/07 היא תביעה הנסבה על הפרה נטענת של זכויות התובעת בדגם בקבוק של תרכיז רימונים; ת"א 2257/08 נסבה על הפרה נטענת של זכויות התובעת באריזות אורז מסויימות; ת"א 1612/09 נסבה על הפרה נטענת של זכויות התובעת בדגם של בקבוק שמן תירס, אשר במסגרתה הגישו הנתבעים תביעה שכנגד, הנסבה על אופן והיקף השימוש בשם "שוקחה בע"מ" או "SHUKHA Ltd. ".

במסגרת בש"א 135745/09 עותרת התובעת-הנתבעת שכנגד להורות על סילוקה על הסף של התביעה שכנגד (שהוגשה במסגרת ת"א 1612/09), מפאת שלושה טעמים עיקריים-

הנתבעים-התובעים שכנגד איחרו את המועד להגשת התביעה שכנגד, ובקשתם להארכת מועד להגשת התביעה שכנגד, נדחתה בהחלטתו מיום 13/5/09 של כב' השופט גינת;

הנתבעים אינם זכאים למנוע מהתובעת שימוש בסימן מסחר רשום ותקף;

הנתבעים הסתירו מהתובעת את עובדת הגשתה של בקשה למחיקת סימני מסחר הרשומים על שמה, אשר שניים מהם הם סימני המסחר מס' 64545 ו- 117223, שאוזכרו באופן מפורש בסעיף 40 לתביעה שכנגד.

התביעה בת"א 1612/09 הוגשה, במתכונתה המקורית, בבית המשפט המחוזי בחיפה, ובמסגרתה הוגשה בקשה להארכת מועדים להגשת כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד (לא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת ההחלטה בבקשה לאיחוד התביעות, שהוגשה לנשיאת בית המשפט העליון). הבקשה נדחתה בהחלטתו מיום 4/5/09 של כב' סגן הנשיא גדעון גינת (נספח א'2 לבקשה). לאחר מכן, עתרו הנתבעים בשנית למתן הארכת מועד להגשת כתב הגנה, כתב תביעה שכנגד ובקשה למתן סעדים זמניים, וזאת בשל פציעתו של הנתבע 2 מירי בפתח ביתו.

הבקשה השנייה התקבלה, בהחלטתו מיום 13/5/09 של כב' סגן הנשיא גינת, שקבע:

"אלמלא עובדת פציעתו המצערת של הנתבע 2, לא היה מקום לשינוי כלשהו בהחלטתי הקודמת. ההליך הנוכחי נפתח בכתב תביעה שהוגש ביום 12/3/09. בהחלטה שניתנה באותו יום ביקשתי, כי יוגש כתב הגנה בהקדם, וזאת כדי שניתן יהיה במועד שנקבע לדיון בבקשה לסעד זמני, גם לקיים קדם משפט בתובענה. ברור מהנאמר עד כאן כי לא רק שלא הוקדמה הגשת כתב ההגנה, אלא שבינתיים כבר חלף המועד הקבוע בתקנה 19 לתקנות סדר הדין האזרחי להגשת כתב הגנה. לכאורה, אין קשר בין פציעתו של הנתבע 2 לבין האורכות המתבקשות, שכן המועד חלף לפני אירוע הפציעה. גם ראוי לקחת בחשבון, כי סביר להניח שכל הנתונים העובדתיים הדרושים הועברו מאת הנתבעים לבא כוחם המלומד, לקראת הדיון שהתקיים בבקשה לסעד זמני עוד ביום 7.4.09... לפנים משורת הדין ורק בשל הנסיבות האישיות החריגות הקשורות הנתבע 2, אני מאריך את המועד להגשת כתב טענות מטעם הנתבעים בהליך הנוכחי עד יום 2/6/09 ועד מועד זה בלבד. כל יתר העתירות הכלולות בבקשה הנוכחית, נדחות".

(נספח א'4 לתגובה לבש"א 13574/09).

בניגוד לטענת התובעת בבש"א 13574/09, אני סבור כי מנוסח הדברים בהחלטת סגן הנשיא גינת, ניתן להסיק, כי הארכת המועד נשוא ההחלטה נסבה גם על הגשת תביעה שכנגד, ומכאן, כי הנתבעים לא חרגו ממסגרת ההחלטה: ההחלטה נקטה לשון "כתב טענות" ולא "כתב הגנה"; יתרה מכך, תביעה שכנגד נחשבת כחלק מכתב הגנה (תקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי).

בפועל, הוגשה התביעה שכנגד ביום 4/6/09, יומיים לאחר חלוף פרק הזמן שהוקצב לכך בהחלטה האמורה, ולאחר הגשתה של בקשה למתן הוראות בהקשר זה, במסגרתה התבקשה ארכה להגשת כתבי טענות עד לאחר חלוף תקופה של 20 יום ממועד איחוד התובענות בפועל (אשר התייתרה, לטעמי, משאלה הוגשו ביום 4/6/09, ולכן היא נמחקת).

מכאן, ולאור האיחור הלא-משמעותי בהגשת כתבי הטענות, איני סבור כי המדובר בטעם המצדיק, בפני עצמו, את סילוק התביעה על הסף.

טענה נוספת, ומהותית יותר, של התובעת, היא שהנתבעים אינם רשאים למנוע ממנה שימוש בסימני מסחר תקפים. לטענתה, השימוש שהיא עושה בצמד המילים SHUKHA Ltd. הוא בהתאם לכיתוב המופיע על סימני מסחר אחרים (הכוונה, אני מניח, למוצרים אחרים של התובעת הרשומים גם הם כסימני מסחר), ומכאן כי השימוש בסימן המסחר אינו מהווה הטעיה.

בהקשר זה, מסתמכת התובעת, בין היתר, על הוראת סעיף 46(א) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, לפיה-

"רישומו התקף של אדם כבעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם הסימן ובכל הנוגע אליהם, בכפוף לכל תנאי וסייג הרשומים בפנקס".

בנוסף, טוענת התובעת, כי הכיתוב SHUKHA Ltd. אינו מופיע לבדו, אלא לצידו מופיעים כל יתר הפרטים המזהים של התובעת, וגם מסיבה זו, אין המדובר בהטעיה.

בתגובתם, טוענים הנתבעים, כי באמצעות רישום סימן המסחר "שוקחה בע"מ" על גבי סחורותיה, מתיימרת התובעת להשיג לעצמה יתרון מסחרי בלתי הוגן על פני יתר בני משפחת "שוקחה", אשר, לשיטתה, אינם זכאים להשתמש בשמם ובמוניטין שצברו במשך עשרות שנים של שימוש בשם משפחה זה. בנוסף, לטענתם, עיון במרשם החברות, מעיד על כך שאין, ומעולם לא היתה, חברה כלשהי בשם "שוקחה", וגם מבחינה זו, מטעה התובעת את ציבור הצרכנים. לפיכך, טוענים הנתבעים, כי הסימון של התובעת על גבי מוצריה, לרבות הסימון "שוקחה בע"מ", מבסס עבירה פלילית על פי הוראת סעיף 63 לפקודת סימני מסחר, וכן מגבש עוולות מכח חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

כידוע, סילוק תביעה על הסף, ללא שמיעת טענות לגופו של עניין, הוא אמצעי שיש לנקוט בו בזהירות רבה ובמקרים בהם ברור שאין באפשרות התובע לקבל את הסעד המבוקש, וכאשר קיימת אפשרות שהתובע יזכה בסעד הנתבע, אין לחסום את בירור עמדתו המהותית (רע"א 4499/06 ים אילת נ' פייס (2006); רע"א 8862/08 צין טורס חדשה נ' אהרוני (2008); רע"א 5270/08 סונול ישראל בע"מ נ' סאפד דיבלופנטס לימטיד (2008)).