בן שלמה

פסק דין

השופט אברהם טל, אב"ד - סג"נ

1.בפנינו ערעור שהגיש המערער (הנאשם) על הכרעת הדין המרשיעה וערעור שכנגד שהגישה המדינה (המאשימה) על גזר הדין של בית משפט השלום בנתניה (כב' השופטת הבכירה, א. טלמור) בת"פ 5841-06 מיום 9.5.12 לפיהם הורשע המערער בעבירה של כריתת עצים מוגנים לפי סעיפים 15 ו- 17 (7) לפקודת היערות 1926 (להלן: "הפקודה") ונקבע כי עליו לחתום על התחייבות על סך 10,000 ₪ למשך שנתיים.

הערעור מופנה כלפי הרשעת המערער בעבירה של כריתת העצים המוגנים והערעור שכנגד מופנה כלפי קולת העונש.

2.על-פי האמור בכתב האישום ביום 29.4.04 בשעה 11:00 לערך כרת המערער כ- 156 עצי אקליפטוס (להלן: "העצים"), שהינם עצים מוגנים, בחלקה 34/112 ביער בן שמן מבלי שהיה לו רישיון לכרות אותם. כתוצאה מהכריתה נגרם לקק"ל נזק של 12,224 ₪ נכון למועד ביצוע העבירה.

הכרעת הדין של בימ"ש קמא

1.בימ"ש קמא פירט את הראיות והעדויות שהיו בפניו.

מטעם התביעה העידו עידו רסיס, המשמש כפקיד יערות ועוסק באכיפה של פקודת היערות במרכז הארץ; שלום דרי, עובד קק"ל בתפקיד של מהנדס יער, שהגיש דו"ח סקר שערך (ת/6); יצחק קולב, עובד קק"ל בתפקיד עוזר יערן של אזור חוף השפלה; גלעד מסטאי , שמשמש כמנהל יערות בן שמן מטעם קק"ל; אדריאן ארנסטר, מהנדס ממשק יער במחלקת יער במרחב מרכז של קק"ל שערך והגיש דו"ח (ת/9) בנוגע לנזק שנגרם לקק"ל וד"ר צבי אבני, מנהל אגף הייעור ופקיד יערות. מטעם ההגנה העידו המערער ובארי לביא, מנהל ייצור של ענפי קישוט ירוקים בחברת אגרסקו.

2.בימ"ש קמא קבע כי עדויות עדי התביעה מהימנות עליו ללא סייג והן לא נסתרו בראיה ממשית כלשהי ע"י המערער.

בימ"ש קמא קבע, כי עידו רסיס העיד עדות מקצועית ורצינית המלווה בצילומים לפיה הוא קיבל דיווח אודות ביצוע הכריתה ביער בן שמן מיצחק קולב ובזיקה לכך הגיע ביום 3.5.04 וצילם תמונות של העצים הכרותים (ת/1) . הוא גם ערך בירור מול גלעד מסטאי אם ניתן למערער רשיון לכריתת העצים במקום בו בוצעה הכריתה ונענה בשלילה. רסיס העיד, כי לא ידוע לו על אישור שניתן למערער בעל פה ממאיר כהן, שהינו מנהל אזור, לכריתת העצים. מעדותו של שלום דרי ומהדו"ח שהגיש (ת/6) ניתן ללמוד על מספר העצים שנכרתו בחלקה, קוטרם ונפחם.

מעדותו המקצועית והרצינית של יצחק קולב, אשר טרם למועד האירוע נשוא כתב האישום פיקח על המערער בזמן גיזום ענפוני העצים בחלקה 34/125 "בקוטר של אצבע ואורך מטר או חצי מטר", ניתן היה ללמוד, כי ביום האירוע נשוא כתב האישום הוא פגש את המערער בחלקה 34/112 וראה אותו כורת עצים באמצעות מסור מוטורי. הוא הורה למערער להפסיק את כריתת העצים והמערער הסביר, כי הוא רק פועל להורדת ענפים מלמעלה אך בפועל הוא כרת את העצים עצמם. העד זיהה את העצים הכרותים המצולמים בת/1.

בימ"ש קמא ציין כי מעדותו המקצועית והרצינית של גלעד מסטאי עלה, כי המערער קיבל אישור לקטוף ענפוני אקליפטוס בחלקה 34/125 , המבוצע באמצעות מזמרות, להבדיל מכריתה שמבוצעת באמצעות מסורים. העד אמר, כי המערער מצא לנכון, בהתאם לאינטרסים שלו, להיכנס לחלקה 34/112 ביער בן שמן, שמרוחקת מחלקה 34/125 שבה אושר לו לבצע כריתה, וביצע בחלקה 34/112, שאינה מתאימה לקטיף ענפונים, כריתה של העצים ללא אישור וללא רשיון והסב נזק ליער. העד הבהיר כי למערער לא ניתן כל אישור לכריתת עצים בחלקה 34/112.

בימ"ש קמא קבע, כי מעדותו של אדריאן ארנסטר, אשר ערך דו"ח נזק (ת/9), עלה כי גובה הנזק שנגרם ליער הוא בסכום של 12,224 ₪.

גם עדותו של ד"ר צבי אבני הותירה על בימ"ש קמא רושם מקצועי. הוא העיד שאקליפטוס הוא עץ מוגן וכי לא הוצא רשיון לכריתת העצים בחלקה 34/112. כמו כן הוא העיד כי אינו זוכר הסכמה שנתן מאיר כהן למערער בעל פה בישיבה נשוא מוצג ת/10 לגזום ענפוני אקליפטוס בכל יער בן שמן.

3.בימ"ש קמא קבע באשר לעדות המערער, כי ניכר שהוא מנסה להרחיק את עצמו מהאירוע נשוא כתב האישום, לגמדו ולמזערו, ואין בעדותו ובראיות שהציג יותר מאשר ניסיון להתחמק מאחריותו לאירוע נשוא כתב האישום.

המערער הודה בכריתת העצים אך הוא כינה זאת "גיזום" וטען כי קיבל לכך אישור בעל פה ממאיר כהן, שהתיר לו להמשיך ולגזום בכל היער כפי שגזם בחלקה 34/125.

בימ"ש קמא קבע כי טענה זו לא הוכחה שכן המערער הזמין את כהן לעדות אך ברגע האחרון חזר בו מכוונתו להעידו, וחזקה כי הימנעות זו נובעת מחששו שמא דברי כהן יפעלו לרעתו.

המערער הודה בפה מלא, כי לא היה לו רשיון בכתב לכריתת העצים בחלקה 34/112.

4.עד ההגנה בארי לביא, שנכח בישיבה נשוא מוצג ת/10, ציין כי התירו למערער להמשיך בגיזום ביער בן שמן אך בתיאום עם היערן כדי לקבל חלקת עצים בה יוכל להמשיך עד שהניסיון יאושר בהתאם לפרמטרים של קק"ל ומשרד החקלאות. עד זה סתר את עדות המערער לפיה יש לכרות את העצים בגובה 75 ס"מ על מנת שיהיה צימוח של ענפונים וטען כי המדריכים מטעם משרד החקלאות הציעו לבחון כחלק מהניסיון מספר גבהים.

ביחס לתמונות המתעדות את הכריתה שביצע המערער (ת/1) אמר לביא, כי זה נראה לו יותר ככריתה מאשר גיזום. בימ"ש קמא קבע, כי בדבריו של העד יש דווקא כדי לחזק את עמדת המאשימה, שהוכחה ולא נסתרה בראיה ממשית כלשהי ע"י ההגנה. לכן העדיף בימ"ש קמא את גירסת המשיבה על פני גירסת המערער והרשיע אותו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.