בן שימול נ' עמוס

החלטה

בפניי בקשה למתן פסק דין ע"ס 110,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

מאישור המסירה שצירפה המבקש עולה כי המשיבה, הנתבעת, קיבלה את כתב התביעה ביום 06.02.2014.

המבקשת תמכה את בקשתה בתצהיר מיום 24.03.2014.

המבקשת הגישה בתחילה כתב תביעה על סך של 70,000 ₪ אולם לאחר מכן הגישה כתב תביעה מתוקן ע"ס 110,000 ₪.

בכתב התביעה המתוקן מפרטת המבקשת מספר ראשי נזק.

המבקשת טוענת כי רכשה דירה של 170 מ"ר (ס' 6 לכתב המתוקן) ונתון זה נתמך מהאמור בנסח רישום המקרקעין שצורף להסכם המכר שבין הצדדים (להלן: "הסכם המכר").

בכתב התביעה המתוקן טוענת המבקשת כי מחיר הדירה היה גבוה ביחס למחיר של דירות דומות בסביבה.

טוענת המבקשת כי הסכימה לשלם את המחיר עליו הוסכם לאור קיומה של חניה, מחסן ומתוך שסברה כי חלל גג הרעפים נבנה בהיתר.

טוענת המבקשת כי לאחר מעשה גילתה כי חלל גג הרעפים נעדר היתר וכי המחסן והחניה בנויים על שטחם של השכנים.

המבקשת פירטה בכתב התביעה המתוקן את הנזקים שלטענתה ייגרמו לה. מדובר בנזקים עתידיים אשר אין כל ראיה כי הוצאו בפועל.

לו היה עניין זה עומד לבדו ניחא וניתן היה להיעתר לבקשתה של המבקשת ולו מחמת שהמשיבה לא הגישה כתב הגנה.

אלא מאי?

בס' 17 לכתב התביעה המתוקן ציינה המבקשת כי היא מעמידה את סכום התביעה על סך של 110,000 ₪ "שזהו סכום הנזק שהצדדים העריכו אותו במקרה של הפרה יסודית של ההסכם" וטענה כי סכום זה כולל את "הפרשי תשלום בין דירה עם מחסן וחניה לבין דירה ללא מחסן וחניה".

ס' 10 ג' להסכם המכר אינו מתיישב עם טענה זו של המבקשת. סכום הפיצוי המוסכם הנקוב בס' 10 ג' להסכם המכר הינו סך של 79,000 ₪ ולא 110,000 ₪ כפי שטוענת המבקשת.

אמנם, זכאית המבקשת לתבוע את הנזקים האמיתיים שנגרמו לה לטענתה אולם משטענה המבקשת כי תביעתה הינה בגין סכום הנזק "שהצדדים העריכו אותו במקרה של הפרה יסודית של ההסכם" הרי שאי ההתאמה בין הסכום הנטען בכתב התביעה לבין הסכום עליו הסכימו הצדדים בהסכם המכר אינה מאפשרת להיעתר לבקשת המבקשת למתן פסק דין כאמור.

ודוקו, הסכומים שציינה המבקשת בכתב התביעה עולים על הסך של 110,000 ₪ (גם אם אתעלם מאי הבהירות ביחס לתתי הסעיפים של ס' 15 לכתב התביעה המתוקן) והתובעת בחרה לתבוע את סכום הפיצוי המוסכם אשר לטענתה הינו סך של 110,000 ₪. ולא היא.

ועוד, וגם אם הייתי מניח לצורך העניין כי כוונתה של המבקשת הייתה לתבוע את הנזקים האמיתיים לא היה בכך כדי להועיל למבקשת.

די בכך שאתייחס לעניין החניה והמחסן לגביו טוענת המבקשת כי קיים הפרש במחיר.

הטענה הינה, אפוא, כי ערכו האמיתי של הנכס שנרכשה המבקשת נמוך מערכו כפי שמופיע בהסכם המכר (לשיטת המבקשת ההפרש הינו 40,000 ₪ - ס' 13 לכתב התביעה המתוקן).