בן שדה נ' בייביק ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 7.1.2010.

2.מדובר בתאונת שרשרת. אין מחלוקת שרכב הנתבעים פגע ברכב התובע מאחור. יחד עם זאת, לטענת הנתבעים, רכב התובע פגע ברכב שלפניו עוד לפני שרכב הנתבעים פגע בו. על כן, לא פיצו הנתבעים את התובע על הנזקים בגין המוקד הקדמי ברכב ומכאן התביעה דנן.

3.בדיון שנערך לפניי שמעתי את התובע ואת נציג הנתבעת 2 וכן את הבעלים של הרכב.

מתברר שהנהג ברכב הנתבעים, הנתבע 1, קיבל את הרכב לשימושו מאת בעלי הרכב, ברשות. מכל מקום, הנתבע 1 לא התייצב וככל הנראה הוא נמצא בקנדה.

4.התובע חזר על גרסתו, על פיה הוא לא פגע ברכב שלפניו. התובע הדגיש שחלף פרק זמן עד שרכב הנתבעים הדף אותו אל הרכב שלפניו. התרשמתי לחיוב מגרסתו של התובע ואני רואה בה גרסה מהימנה.

5.הנתבעת לא סתרה את גרסת התובע, אשר עמד לרשותה לחקירה נגדית.

6.בחנתי את תמונות הנזקים הצבעוניות ברכב התובע. ברכב התובע קיימת מכה משמעותית ביותר באיזור מרכז המוקד האחורי. בכך יש לחזק את גרסת התובע שרכבו נהדף אל הרכב שלפניו.

7.מטעמים אלה, אני מקבל את גרסת התובע וקובע שרכב הנתבעים הוא שהדף את רכב התובע אל הרכב שלפניו. על כן, לא היה מקום מצד הנתבעים שלא לשלם לתובע פיצוי בגין הפגיעה במוקד הקדמי.

8.במעמד הדיון העלה נציג הנתבעת טענות כנגד שווי הרכב של התובע, שכן הרכב הוכרז "אובדן כללי", לפי הערכת במחירון "יצחק לוי", בניכוי השרידים.

9.אינני מקבל טענה זו. הנתבעת לא תמכה את טענתה בחוות דעת שמאי.

10.סיכומו של דבר - אני מקבל את התביעה במלואה.

הנני מחייב את הנתבעת בהפרשים אותם ניכתה: 13,306 ₪ (סכום זה כולל הפרשי מוקד קדמי והפרשים בשכר טרחת השמאי). סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום עריכת חוות הדעת: 14.1.2010.

בנוסף אני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט בסך 750 ₪.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ג טבת תשע"א, 20/12/2010 במעמד הנוכחים.

אורן שוורץ, שופט

הוקלד על ידי: ויקי שאדי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: