בן ציון נ' בניגהם

פסק דין

בפניי תובענה כספית מיום 2.9.2011 בסך של 22,846 ₪ .

התובע הינו אביה של הגברת ורד שלו , אשר הייתה בעברה בת-זוגו לחיים של הנתבע , תושב הקיבוץ שדה-נחמיה שבצפון הארץ , ואף התגוררה עימו בקיבוץ במשך כשנתיים .

לטענת התובע , בין התאריכים 5.8.2009 – 5.12.2009 הלווה לנתבע סכום מצטבר של 30,000 ₪ , כאשר מתוך סכום זה נותרה לנתבע יתרת חוב בסכום כולל של 22,846 ₪ . לעומת זאת , הנתבע ציין במהלך הדיון בביהמ"ש מיום 19.3.2012 כי אין המדובר בכספים שהועברו לידיו ככספי הלוואה , אלא בכספים אותם העביר התובע ישירות לידי בתו ואשר לאחר מכן , אותם כספים הופקדו , על דעתה האישית , במסגרת חשבונו הפרטי של הנתבע במשרדי הנהלת הקיבוץ מתוך כוונה להתחלק עימו בכספים לצרכיהם ההדדיים .

במהלך הדיון בביהמ"ש מיום 19.3.2012 ציינה הגברת שלו בעדותה , כי הנתבע התחייב להשיב לתובע את מלוא הכספים שהופקדו בחשבונו של התובע , ככל שהשניים ייפרדו זמ"ז, בעוד שהנתבע המשיך וציין , כי הכספים הועברו על ידי התובע ישירות אל בתו . הגברת שלו אף הוסיפה וציינה , כי לאחר פרידתם הנתבע התקשר אליה ואף התחייב להחזיר את הכספים לידי אביה , בעוד שהנתבע שלל טענה זו . במהלך הדיון מיום 19.3.2012 קיבלו הצדדים את הצעת ביהמ"ש לפיה טענותיה של הגברת שלו וטענותיו של התובע ייבחנו בבדיקת פוליגרף אשר תוצאתה תהא מכרעת לגורל התיק .

בתאריך 2.4.2012 נבדקה הגברת שלו בבדיקת פוליגרף , אשר נערכה על ידי בודק הפוליגרף , אברהם זגורי . בסופו של יום קבע המומחה במסגרת חוות-דעתו כי כלל תשובותיה של הגברת שלו מצביעות על אמירת אמת מצידה . מן השאלות אותן נשאלה הגברת שלו עולה בבירור , כי הנתבע הבטיח להחזיר לתובע את מלוא סכומי הכסף שהועברו לחשבונו האישי בקיבוץ ככל שהשניים ייפרדו . לעומת זאת , מן הבדיקה שנערכה לנתבע בתאריך 2.4.2012 עולה , כי הנתבע ענה תשובות המצביעות על אמירת שקר (למעט ביחס לשאלה אחת) , ובפרט ביחס לשאלה האם הבטיח לגברת שלו להחזיר את הכסף לידי אביה . ביהמ"ש אף איפשר לצדדים להגיב לתוכן חווה"ד , אולם הנתבע בחר שלא להתייחס להחלטה בעוד שהתובע עתר לקבלת מסקנות חווה"ד וכן לחיוב הנתבע במלוא הוצאותיו .

במקרה דנן, הייתה הסכמה ממשית של הצדדים , הן לעריכת בדיקת הפוליגרף והן להגשת תוצאותיה כראייה מכרעת , ולפיכך יש להגשים את הרציונאל אשר עמד בבסיס ההסכמה הדיונית , קרי , מתן פסק-דין על יסוד תוצאות בדיקת הפוליגרף . בית-המשפט אף עיגן את משמעות הסכמתם הדיונית של הצדדים בסוגיית בדיקת הפוליגרף כראייה מחייבת בפסה"ד המנחים בעניין ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי , פ"ד מ"ב(1) , עמוד 446 וכן בעניין ע"א 4022/97 סולפרד נ' עמישי , פ"ד נ"ג(2) , עמוד 522) .

לאור המקובץ מעלה התביעה מתקבלת . הנתבע ישלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך של 22,846 ₪ . הסכום יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל . כמו כן , יישא הנתבע בהוצאות התובע בסך של 500 ₪ וכן בהוצאות חלקו היחסי של התובע בהוצאות שכר טרחתו של מומחה הפוליגרף . לצורך מניעת מחלוקת נוספת בין הצדדים , מובהר כי על התובע להמציא לנתבע חשבונית מס ממומחה הפוליגרף המלמדת על כך כי הוא ו/או בתו שילמו למומחה את שכר טרחתו וכן דף תחשיב הכולל את תחשיבי הריבית והצמדה .

ניתן היום, י"ד סיון תשע"ב, 04 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: