בן עטר נ' בדיר ואח'

פסק דין

1.התובע הינו בעלים של רכב שניזוק בחלקו האחורי במהלך תאונת דרכים שאירעה בין רכבו לבין רכב הנתבעים. התובע טוען כי בהיותו נוהג ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן הגיע לרמזור אדום ועצר את רכבו. ברכב עימו היו אשתו ובנו. רכב מונית שבו נהג נתבע 1, ואשר הינו בבעלותו של הנתבע 2, נסע מאחורי רכב התובע ופגע עם חלקו הקדמי בחלקו האחורי של רכב התובע. מטעם התובע העידה אשתו שהיתה עימו ברכב.

2.הנתבע 1 טען כי רכב התובע שהינו רכב פרטי נסע בנתיב שהיה מיועד לתחבורה ציבורית בניגוד לחוק. כמו כן, רכב התובע התדרדר לאחור מאחר והיה מדובר בעלייה ופגע ברכב הנתבעים. מטעם הנתבעים העידה גברת שטענה שהיתה נוסעת ברכב המונית במועד קרות התאונה. לטענת הנוסעת במונית היא ראתה את רכב התובעים מתדרדר לאחור. כמו כן, הוסיפה שאין לה היכרות קודמת עם הנתבע 1, וכי הייתה נוסעת אקראית במונית.

3.התובע ואשתו טענו שבמונית לא היו נוסעים כלשהם וכי הנהג היה לבדו. לעומת זאת, הנתבע 1 טען כי היו מספר נוסעים במונית והצליח להביא אחת מהן, היא העדה שהתייצבה בבית המשפט מטעמו. כמו כן, התובע שלל שנסע בנתיב שמיועד לתחבורה ציבורית וטען שנסע בנתיב רגיל שמיועד לכלל הרכבים, ובכל מקרה במקום קרות התאונה לא הייתה עלייה. מן הראוי לציין שאשתו של התובע וכן העדה מטעם הנתבעים היו נוכחות באולם בית המשפט בעת שמיעת עדותם של התובע והנתבע 1 והצדדים גילו לבית המשפט שיש מטעמם עדים לאירוע התאונה רק לאחר שעדות שניהם כבר נשמעה. באותו היום אולם בית המשפט היה מלא בבעלי דין אחרים בתיקים אחרים שהיו קבועים לאותו היום. בנסיבות אלה, אינני מייחס משקל כלשהו לעדותן של אשת התובע ושל העדה הנוסעת במונית.

4.לאחר שקילת טענות הצדדים הנני קובע שיש לקבל את גרסת התובע לגבי אופן קרות התאונה. הנני מעדיף את גרסת התובע על גרסת הנתבע 1. המכה שקיבל רכב התובע היא מכה מאחור. התובע הגיש את רשיון הרכב שבבעלותו ואשר לפיו מדובר עם תיבת הילוכים אוטומאטית (וזאת להבדיל מידנית), דבר המחזק את טענתו של התובע כי הסיכוי להתדרדרות של רכב התובע לאחור הוא נמוך ביותר. במילים אחרות, נסיבות האירוע מתיישבות יותר עם האפשרות שהנתבע 1 לא שמר מרחק מספקי מרכבו של התובע ופגע בו מאחור מאשר עם האפשרות שרכב התובעים התדרדר לאחור. לפיכך, הנני קובע כי האחריות לקרות התאונה רובצת באופן מלא לפתחו של הנתבע 1.

5.לגבי הנזק, התובע הגיש חשבונית תיקון לגבי הנזקים שנגרמו לו בחלקו האחורי של הרכב (ת/1), ואשר מתקנת את החשבונית שצורפה לכתב התביעה ואשר נרשם בה בטעות שרכב התובע ניזוק בחלקו הקדמי. כמו כן, הסכום המופיע בחשבונית התיקון (ת/1) תואם את הסכום המופיע בחוות דעת שמאי מטעם התובע. לפיכך, הנני קובע שדין התביעה להתקבל. הנתבעים 1 ו- 2 , ביחד ולחוד, ישלמו לתובע את הסכומים הבאים :

א.3,094 ₪ על פי חשבונית התיקון, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 4.8.2011 (תאריך חשבונית התיקון) ועד למועד התשלום בפועל.

ב.500 ₪ עבור שכר טרחת שמאי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 4.8.2011 ועד למועד התשלום בפועל.

ג.500 ₪ הוצאות משפט.

כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לכבוד בית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' סיון תשע"ב, 28 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: