בן עטייה נ' לוי ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 29/9/09.

לטענת התובע, הוא נסע במועד הנקוב, ברחוב שלונסקי בתל אביב , בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים. הואיל והנתיב השמאלי היה עמוס יותר מהנתיב הימני, ביקש, ככל הנראה , הנתבע אשר נסע לפניו, לעבור לנתיב הימני ולשם כך, החל בנסיעה לאחור , פגע ברכבו של התובע וגרם לו לנזק בחלקו הקדמי. לטענת התובע, בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך, עליו ועל מבטחת רכבו- הנתבעת 2 , לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים, הנתבע 1 נסע בנתיב השמאלי ,לאור עומס תנועה הוא עצר את רכבו לעצירה מוחלטת והתובע אשר , ככל הנראה , לא שמר על מרחק מספיק, לא הספיק לעצור ופגע ברכבו של הנתבע 1 מאחור. לטענת הנתבעים, בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע ועדה מטעמו- בת זוגו הגב' מעיין אייל והנתבע ועד מטעמו מר קובי פרחן - אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו .

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם היה בראיות כפי שהוצגו על ידי התובע, בכדי להטות את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסתו- שאז דין תביעתו להתקבל, או שמא המאזן נוטה לכיוון גרסת הנתבע או שכפות המאזניים מעוינות – שאז דין תביעתו להדחות .

עיון בראיות כפי שהוצגו על ידי התובע, מעלה כי התובע תמך את גירסתו בעדות נוספת – עדות בת זוגו ומנגד תמך אף הנתבע את גרסתו בעדות חברו –העדויות אשר נשמעו על ידי היו מהימנות בעיני באופן זהה ומשכך -הואיל וכל אחד מן הצדדים הציג תמיכה זהה לגרסתו, הרי שאין בעדויות בכדי להטות את הכפות לאיזה מבין הגרסאות.

זאת ועוד, איזון כאמור מצוי גם בתמונות המציגות את הנזק לרכבו של התובע, נזק אשר יכול להתיישב עם כל אחת מן הגרסאות באופן זהה ומשכך, אין בו בכדי להטות את הכפות לאיזה מבין הגרסאות.

לאמור אוסיף כי באופן רגיל חזקה היא כי כלי רכב נוסעים ישר בנתיב ולא לאחור ומשכך, באופן רגיל פגיעה של רכב מאחור נובעת מפגיעת הרכב מאחור ברכב אשר נוסע מלפנים וזאת, אלא אם היה בידי הנוהג ברכב מאחור בכדי לסתור חזקה זו . התובע לא הרים את הנטל לסתור החזקה האמורה ואף מטעם זה יש לדחות את תביעתו.

לאור האמור, הנני קובעת כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו ,לא היה בראיות כפי שהוצגו על ידו בכדי להטות את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסתו ומשכך, דין תביעתו להדחות.

אשר על כן הנני דוחה את תביעתו של התובע . לאחר ששקלתי החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.