בן-נון נ' לוי ואח'

החלטה

בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף.

המשיב (להלן: התובע) הגיש בקשה לביצוע שטר חוב ע"ס 1,000,000 ₪.

המבקשים (להלן: הנתבעים) הגישו בקשה לדחיה על הסף.

הנתבעים טוענים בבקשתם, כי התובע הילווה להם שתי הלוואות חוץ בנקאיות בשנים 2005 ו-2011.

ההלוואה הראשונה עמדה על 1,000,0000 ₪ והשניה על 750,000 ₪.

הנתבעים טוענים כי שטר החוב שהוגש לביצוע ניתן כבטוחה להלוואה הראשונה שניתנה להם ע"י התובע ואשר מהווה לטענתם הלוואה חוץ בנקאית שחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן: חוק ההסדרה) חל עליה.

המבקשים טענו כי במסגרת החזרים ששולמו על ידם לתובע כבר הוחזרו סכומי הקרן על ההלוואה והסכומים שנותרו כיום הינם סכומי הריבית. נטען כי שטר החוב היווה בטוחה להחזרת הקרן בלבד ולא לריבית.

כן נטען כי בהתאם לחוק ההסדרה, התובע חרג מהסכומים המרביים שיכל לגבות בגין ההלוואה ועל כך הוגשה תביעה נפרדת להשבה.

בנוסף נטען כי בהתחשב בכך ששטר החוב ניתן במסגרת עסקה של הלוואה חוץ בנקאית, פתיחת ההליכים כנגד הנתבעים היתה צריכה להיעשות בהתאם לחוק ההסדרה, ונטען כי התובע התעלם מהוראות חוק אלה והסתיר מידע זה מראש ההוצל"פ כאשר הגיש את שטר החוב לביצוע.

נטען כי בהתאם לפסק הדין שניתן בע"א 4003/07 בס נ' אריה (פורסם בנבו), במצב בו לא עמד התובע, בתביעה שעניינה הלוואה חוץ בנקאית, בדרישות סעיף 8 לחוק, הרי שדין תביעתו השטרית להידחות.

כן נטען כי שטר החוב נשוא התביעה פקע או בוטל בשנת 2011 והוחלף בשטר חוב אחר, שהוגש לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ אחר.

בנוסף נטענו טענות כנגד חוקיותו ותנאיו של הסכם ההלוואה משנת 2005, באשר לא ניתנה למבקשים זכות לעיין, לקרוא ולהעיר הערות בטרם החתימה וכן כי לא ניתן להם עותק מההסכם.

הנתבעים טענו כי התובע פעל בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 וכן בניגוד לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 באי גילוי פרטים מהותיים ועוד.

התובע טען בתגובתו כי הנתבעים השתהו בהגשת הבקשה, וזו הוגשה 8 חודשים לאחר פתיחת ההליך, בסמוך לפגרה ובמועד קרוב למועד שנקבע לדיון בהתנגדות, וזאת במטרה לסרבל את ההליכים.

כן נטען כי הבקשה רצופה טענות עובדתיות, בעוד שהתצהיר שהוגש הינו תצהיר כללי, "בג"צי" שאינו מפרט את העובדות הנזכרות בבקשה. נטען כי תצהיר על דרך ההפניה אינו יכול לשמש לתמיכה בבקשה, ומסיבה זו בלבד יש מקום לדחיית הבקשה.

התובע טוען כי המסמכים והפרטים הנדרשים מצויים בפני בית המשפט, ובהם הסכם ההלוואה, קרן ההלוואה, לוח התשלומים ועוד.

התובע טוען כי מקום בו צורפו המסמכים הרלוונטיים (אף אם באיחור וע"י הנתבעים) וכאשר בהסכם ההלוואה שצורף מצויים כל הפרטים הנדרשים בהתאם לחוק, ואין מחלוקת באשר לסכומי ההלוואה, הריבית והחוב שנותר, אין מקום לסילוק התביעה על הסף.

כן נטען כי מקרה זה שונה מהענין שנדון בפס"ד בס נ' אריה, שכן באותו מקרה לא היה בנמצא כלל הסכם הלוואה בכתב, ועל כן לא ניתן היה לרפא את הפגמים. נטען כי בענין בס נ' אריה הביע בית המשפט דעתו כי במקום בו אין מחלוקת שניתנה הלוואה, והצדדים חלוקים על תנאיה הרי שניתן יהיה להשלים את החסר, אף במסגרת תצהירו של התובע.

לענין טענת הנתבעים כי שטר החוב הוחלף, התובע מכחיש טענה זו וטוען כי מדובר בטענה עובדתית שעל הנתבעים להוכיחה, וכי מדובר בטענה בע"פ מול מסמך בכתב.