בן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.עניינו של פסק דין זה, תביעה שהגיש מר רישרד בן (להלן: "התובע") נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") בעקבות החלטת פקיד תביעות מחודש יולי 2011 ולפיו לתובע חוב לנתבע כתוצאה מתשלום קצבת נכות ביתר, בסכום בסדר גודל של כ-30,000 ₪. חוב אותו הוא ינכה בשיעורים מקצבת הנכות השוטפת. בפסק הדין נבחן את זכותו של הנתבע לדרוש החזר גמלה ששולמה בטעות או שלא כדין, כאמור בסעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

2.את הדיון בפסק הדין נפתח בהצגת העובדות אשר יהוו את הבסיס לדיון בטענות הצדדים בסוגיה שבמחלוקת והן כדלקמן:

א.התובע מר רישרד בן, נשוי ואב לארבעה; מוכר כזכאי לגמלת נכות על בסיס דרגת אי כושר של 75% החל משנת 92'; ובהתאם בשנים מאז (משנת 92' ואילך) משלם הנתבע לתובע גמלת נכות מלאה.

ב.שיעור גמלת הנכות לה זכאי התובע, נקבע בהתאם להרכב המשפחה והכנסת בן הזוג, כאמור בסעיף 200(ג) לחוק הביטוח הלאומי הקובע כי:

"היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם בנוסף לקצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:

(1)בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב, בפרט אחד שבלוח ט' – 12.5% מהסכום הבסיסי.

(2)בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לעניין זה "ילד" – כהגדרתו בסעיף 238".

ג.בת זוגו של התובע עובדת. בחודש יולי 2011 הוזנו תלושי השכר של בת הזוג לתקופה שמיום 1.1.09 ועד ליום 30.6.2011. בחודש דצמבר 2011 הוזנו תלושי השכר של בת הזוג המתייחסים לתקופה שמיום 1.1.08 ועד ל-31.8.08 ומיום 1.12.08 ועד ה-31.12.08 (ראה: סעיף 3 לתעודת עובד הציבור של הגב' ורד אפריים מיום 27.12.2011) (להלן: "תקופת הבדיקה").

ד. הכנסות בת הזוג לתקופת הבדיקה (מתחילת ינואר 2008 ועד יולי 2011) עלו בחלק מהחודשים על "הסכום הנקוב בפרט אחד בלוח ט", כאמור בסעיף 200(ג)(1) לחוק הביטוח הלאומי; ולפיכך, לא היה התובע זכאי לתוספת תלויים עבור בת הזוג ביחס לאותם חודשים.

ה.מששולמה לתובע תוספת תלויים המתייחסת לבת הזוג במסגרת קצבת הנכות בהחודשים בהם לא היה זכאי לתוספת תלויים כאמור, עדכון נתוני השכר של בת הזוג יצר את החוב המקבל ביטוי בהחלטת פקיד התביעות מחודש יולי 2011. החוב עומד נכון ליום הגשת תעודת עובד הציבור, דצמבר 2011, על סכום של 31,594 ₪.

ו.להשלמת התמונה העובדתית נוסיף:

שיעור קצבת הנכות נקבע בעת אישור הזכאות על ידי הנתבע, על יסוד האישורים התומכים והמצורפים לתביעה שמגיש נכה לקצבת נכות (לרבות תלושי שכר של בת הזוג).

במועד הגשת התביעה לנכות נדרש המבוטח, הנכה, להודיע לנתבע "על כל שינוי שיחול במצבך הבריאותי, התעסוקתי, והכנסותיוך, במצב המשפחתי ובכתובתך"

עד לשנת 2002 העביר התובע דיווחים על שכר בת הזוג (ראה: תעודת עובד ציבור לחודש נובמבר 2012).

בהתאם להנחיות פנימיות של הנתבע, הוגבלה תקופת הבדיקה לעניין זכאות התובע לתוספת תלויים בגמלת הנכות עבור בת הזוג, עד לתחילת שנת 2008.

בניסיון להתמודד עם שאלת זכאות נכה לתוספת תלויים, והחל מקיץ 2011 "המערכת מקבלת אוטומטית מידע על שינוי בהכנסות המבוטח ובת זוגו. חשוב לציין כי במסגרת הפצת מידע קיימים פרטי הכנסות מטופסי 106 – דיווחים של המעסיקים, דיווחים אלה מגיעים אל המוסד בדיווחי רטרו של שנה וחצי, כך שאין בידי המוסד דיווחים בזמן אמת". תעודת עובד ציבור של הגב' ורד אפריים מיום 8.11.2012.

3.בתמצית טען התובע, כי האחריות לתשלום הגמלה ביתר היא על הנתבע (ראה: טענת התובע לפרוטוקול הדיון מיום 14.6.2012 עמ' 1 שורה 11 "התביעה היא שמישהו נרדם בעמדת השמירה").

התובע הוסיף כי הוא ומשפחתו תלויים בתשלום הקצבה לצרכי קיום וניכוי החוב מהגמלה כפי שנעשה, מהווה פגיעה של ממש באיכות החיים של בני הבית.

4.לטענת הנתבע דין התביעה להידחות, משפעל פקיד התביעות כדין בהתאם לסעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי.