בן מרגי מאיר נ' בטוח לאומי-סניף תל-אביב

פסק דין

1.לפני תביעתו של מאיר בן מרגי (להלן – התובע) להכיר בפגיעה בשמיעה כפגיעה בעבודה.

2.בהחלטה מיום 16.6.09 נקבע כי התובע היה חשוף לרעש מזיק בין השנים 1977 ועד 1997.

3.דר' בייזר מונה כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה).

מאחר והתביעה הוגשה לנתבע ביום 31.3.05 לא חל סעיף 84 א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), ולפיכך נשאל המומחה את השאלות הבאות:

א.האם קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין חשיפתו לרעש מזיק בשנים 1977 ועד 1997.

ב.האם מחלת התובעת הינה בגדר מחלת מקצוע.

ג.לחילופין, האם ניתן לומר כי מצבו הרפואי של התובע נובע מסדרה של פגיעות זעירות, כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסויים וכאשר תוצאה של כל פגיעה זעירה הינה בלתי הפיכה, כך שבצירופן הופיע אצל התובע נזק שהיא התופעה ממנה סובל התובע כיום (מיקרוטראומה), או שמא מדובר בהליך תחלואי מתמשך.

4.ביום 20.7.09 נתן המומחה חוות דעת לפיה בתיק הרפואי קיימות שלוש בדיקות שמיעה בלבד וכולן בין מחצית 1996 לינואר 1997.

על סמך בדיקות אלה קבע המומחה כי יקשה עליו לתת חוות דעת.

המומחה ביקש כי יומצאו לו בדיקות שמיעה נוספות, באם הן קיימות (נוכח העובדה כי התובע עבד בצה"ל).

5.למומחה הומצאה בדיקת שמיעה נוספת מיום 6.2.03 וביום 29.11.10 ניתנה חוות דעת נוספת לפיה:

"א.לגרסתי, יש קשר סיבתי (חלקי אמנם) בין מחלת התובע לבין תנאי עבודתו.

ב.מחלת התובע הינה שילוב בין החשיפה לרעש (מחלת מקצוע) לבין תחילת הזדקנות, חוש השמע (PRESBYCUSIS).

ג.כאמור לעיל – שילוב בין מיקרוטראומה לבין תחילת הזדקנות חוש השמע".

6.לבקשת הנתבע הועברה לדר' וייזר שאלת הבהרה:

"האם השפעת העבודה על מצב שמיעתו של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים וביניהם מצב בריאותו הקונסטיטוציונלי של התובע".

7.ביום 22.4.11 השיב המומחה על השאלה:

"קשה לענות בדיוק רב לשאלה זאת אולם אם נשים על כף מאזניים אחת את תנאי העבודה ועל הכף השנייה את גילו של מר בן מרגי – 54 שנים בזמן ביצוע האודיוגרמה מ- 2003, היפרליפידמיה, נטיה ליתר לחץ דם, יתכן גם להוסיף לרשימת גורמי הסיכון גם מחלת ריאות חסימתית כרונית עקב עישון מרובה והקרנות לראש עקב מחלת הגזזת שבעקבותיהן פתח גידול שפיר תוך גולגלתי הרי, לפי דעתי, הכף השנייה תכריע".

8.טענות התובע -