בן מוחה נ' משרד התעשיה והמסחר / תל אביב

החלטה

1.בפני בקשתו של מר בן מוחא, להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט לפי חוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985 (ולהלן: "חוק העבירות המינהליות").

2.ואלו העובדות הצריכות לעניין:

א.ביום 13/6/07 נערכה ביקורת מפקחי משרד התמ"ת בליווי שוטר ממשטרת ההגירה במגרש 459 במושב גילת. במקום נמצאו שלושה עובדים זרים, המועסקים שלא כחוק אשר לטענת המשיבה הועסקו ע"י המבקש.

ב.בעקבות זאת הוטל על המבקש ביום 5/5/08 קנס מינהלי קצוב בסך 15,000 ₪ מכוח חוק העבירות המינהליות. הודעת הקנס הומצאה לתובע ביום 16/5/08.

ג.ביום 24/6/08 פנה המבקש למשיבה בבקשה לביטול הקנס המינהלי.

ד.בקשת המבקש נדחתה ביום 2/12/09 בנימוק כי התובע המוסמך אינו רשאי לדון בה, שכן לא שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש. יצוין כי בבקשת ביטול הקנס(נספח ב'1 לתשובה) לא נימק המבקש את הסיבה להגשת בקשתו באיחור ולמעשה לא התייחס לכך כלל.

עוד יצוין כי בגוף התשובה נכתב למבקש כי המועד להגשת בקשה להישפט חלף בהתאם לחוק העבירות המינהליות (סעיף 8 לנספח ב'3 לתשובה).

ה.ביום 13/6/10 הגיש המבקש את בקשתו זו לבית הדין.

3.המבקש טוען כי לא ביצע את העבירה בגינה הוטל עליו הקנס. עוד טוען המבקש כי טענת המשיבה בדבר איחורו בהגשת בקשתו אליה, משוללת יסוד, שכן הגיש את בקשתו במועד. (סעיף 5 לבקשה).

המבקש טוען כי הוא זוכר שהגיש את הבקשה במועד, ואם הדבר יתברר כלא נכון הרי שמדובר בטעות בתום לב. (סעיף 8 לבקשה).

4.המשיבה טוענת כי התובע הגיש בקשתו לביטול קנס באיחור ללא כל נימוק. לאחר מכן המבקש לא הגיש בקשה להישפט ואת הבקשה להארכת מועד להישפט הגיש לאחר למעלה מחצי שנה ללא כל נימוק המצדיק היעתרות לה.

הכרעה

5.כידוע, ביסודו של חוק עבירות מנהליות עומד הרצון להפעיל מסלול מנהלי אשר יקל על מערכת התביעה ומערכת בתי המשפט ויגביר את האכיפה. להבטחת תכלית זו, קצב חוק העבירות המנהליות פרק זמן קצר וקצוב להגשת בקשות להישפט. בנסיבות אלו, מתן ארכה להגשת בקשות להישפט בגין עבירות הכלולות בתוספת לחוק העבירות המנהליות כדבר שבשגרה תעשה פלסתר את כוונת המחוקק.

ראה:

עפ"א(ארצי) 1004/01 קשת היפרטוי שותפות מוגבלת בע"מ נ' מדינת ישראל פד"ע לח 181.

6.בפסק דינו של בית הדין ארצי הנכבד בעניין סיוון תכשיטים בע"מ, נקבע כי על מנת להעתר לבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, על בית הדין להשתכנע כי קיימת סיבה סבירה ו/או הצדק ראוי להגשת הבקשה באיחור.

ראה:

עפ"א (ארצי) 14/05 סיוון תכשיטים בע"מ נ' מדינת ישראל פס"ד מיום 12.3.06 (טרם פורסם);

עפ"א(ארצי) 23/05 ה.ל.י. חברה לניהול והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל פס"ד מיום 29.8.06 (טרם פורסם).